מסיפורי בריאת העולם – יום שישי – אדם, שמור שלא תהרוס את עולמי

‏יום שישי

אדם – שמור שלא תהרוס את עולמי

אני מתאר לעצמי שבדיונה הזאת

לא עבר אף פעם אדם

רק רוחות.

היא הייתה יכולה להיות מושלמת

אלמלא עברו בה שועלים וירבועים וחרדונים

אך הם לא פוגמים ביופייה.

והקו הדק החותך אותה וחוצה בה מתלול

משתנה בלי הרף עם כל רוח קלה.

ראיתי דיונה שאדם דרך בה

נקבים נקבים מחוררים את פניה

כמה זמן ייקח לה לרפא את הפצעים?

כמה זמן ייקח לה לסגור את הפרצות?

כמה זמן ייקח לה לשוב ולהראות יפה?

אין האדם מטשטש את עקבותיו

אין הוא מכסה את הבורות שהותיר

הוא פשוט ממשיך בדרכו , שוכח שהרס

ממשיך עוד להרוס

דיונה אחר דיונה

ורק הרוחות בוכות את כאבה

ומחליקות את יגונה

בליטוף אוהב.