הצב אפרים מוצא חבר – סיפור שלישי

יוֹם אֶחָד כְּשֶהַלָכְתִּי בְּחוֹרְשָה קְטָנָה בִּקְצֶה הַעִיר

פָּגָשְתִּי אוֹתוֹ לְגָמְרֶי בְמִקְרֶה

הֵי שָלוֹם , אֶפְרַיִם , צָעֲקְתִּי

וְהוּא שָאָל אוֹתִי :

"מָה קוֹרֶה?"

כְּבָר סִפָּרְתִּי לָכֶם שֶאֶפְרַיִם

אוֹהֶב לַעֲשׂוֹת כָּל מִינֵי דְּבָרִים,

בֵּין הַיֶתֶּר הוּא אוֹהֶב לְטָיֵל.

אָתֶּם יְכוֹלִים לִמְצא אוֹתוֹ

בְּכָל מָקוֹם , מָמָשׁ בְּכָּל רַחֲבֵי יִשְׂרָאֵל

נוּ…

יֵש לְךָ סִפּוּר מְעֲנְיֶן לְסַפֶּר לִי ?

שַאֲלְתִּי אֶת אֶפְרַיִם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת

דָוְקָא כֶּן , אָמָר אֶפְרַיִם

וְתּוֹדָה עַל הַהִתְעֲנְיֶנוּת

אֶפְרַיִם הָלָךְ לְבָקֶר חָבֶר

וְלא סְתָם חָבֶר זֶה הָיָה,

הוּא הָיָה בִּכְלָל מְאֶרֶץ אַחֶרֶת

וּמְדָבֶר בְּשָפָה זָרָה

אֶפְרַיִם הִסְתָּכֶּל עַלָיו

וְהוּא הִסְתָּכֶּל עַל אֶפְרַיִם

וּלְמַרְבֶּה הַפֶּלֶּא הֶם שָׂמוּ לֵב

שֶהֶם דוֹמִים שְתֵּי טִפּוֹת מָיִּם

הוּא פָּגָּש אוֹתוֹ בִּשְׂפָת הַיָם

כְּשֶיָרָד צְדָפִים לְאֱסוֹף

וְהַחָבֶר הַזֶה עָלָה מִן הַיָם

סְתָּם לְבָקֶר בַּחוֹף

אֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ ?

מְאֵיפה אָתָּה בָּא ?

הֶם שָאֲלוּ שְנֵיהֶם יָחָד,

(אֲבָל אַף אֶחָד לא הֵבִין אֶחָד אֶת הַשֵנִי)

אַף עַל פִּי שֶהַפְּגִישָה הָיְתָּה מֻצְלָחַת

אֶפְרַיִם נָתָן לוֹ צְדָף יָפֶה שֶאָסָף

וְהוּא נָתָן לְאֶפְרַיִם אָצָה יְרֻקָה לִטְעם

הַאֶמֶת שֶאֶפְרַיִם לא אָהָב אֶת הַטָעַם

אֲבָל הוּא חִבֵּב אוֹתוֹ פִּתְּאוֹם

הֶם טִיְלוּ בְּיָחָד בַּשָדֶה הַקָרוֹב

וְאֶפְרַיִם רָאָה שֶהוּא לא רָגִיל לְהִסְתּוֹבֶב

וְגָּם הָיָה יוֹם חָם

אַז הֶם יָרְדוּ אֶל הַמָיִם לְהִתְּרָטֶב

הַצָב הַחָבֶר נִכְנָס לַמָיִם

שָׂחָה פָּעַם עַל הַבֶּטֶן וּפָּעַם עַל הַגָב

וְאֶפְרַיִם מְאד הִתְּפָּלֶא

כִּי הוּא לא רָאָה אַף פָּעַם דָבָר כַּזֶה אֵצֶל צָב

וּמְאַז כָּל כָּמָה זְמָן הֶם נִפְגָשִׁים בַּחוֹף

מְשָחְקִים וּמְלָמְדִים אֶחָד אֶת הַשֵנִי כָּל מִינֵי דְּבָרִים

וְאֶפְרַיִם גִלָה שֶאֱפְשָר לִהְיוֹת

חָבֶר טוֹב

גָּם אִם לא מָמָשׁ מְבִינִים אוֹ מְדַבְּרִים