מה שקורה בבית,נשאר בבית.-חלק ד' ואחרון!!
אבא נשבר.
רעש הניפוץ של הזכוכית העלה את דמו,והורידים בראשו החלו להתנפח.
בלי ששמתי לב, לעבר פניי התקדמה ידו של אבי במהירות של 65 ק"מש,והפילה אותי לרצפה כאילו הייתי זבוב. מהלומות נוספות החלו להכות בי,עד שלבסוף התעשתתי ומשכתי את ידי לסכין,שנפלה על הרצפה.
במעבר חד ובלי היסוס,דקרתי את ירכיו של אבי,והוא נפל לאחור על גבו כשהוא מתלונן על הכאב.
לא חיכיתי להמשך יבוא,והתקשרתי למשטרה.
השוטרים חבשו את פצעיו,ולקחו אותי לתחקור.
"טוב,אני רוצה שתספרי לי מה קרה מההתחלה ועד הסוף."
מולי התיישב שוטר נאה,בשנות ה20 לחייו,שהתנהג כאילו החקירה הזאת מבזבזת לו שעות שינה.
"כבר אמרתי לשותף שלך מה קרה. אתם לא מעבירים מודיעין בינכם?"
"חכמולוגית אה?"
"פגשת את אבא שלי?"
אחרי כמה שכנועים,סיפרתי לשוטר שוב,את מה שקרה.
"וזה מה שקרה?" שאל אותי השוטר,כאילו אני מסתירה מדיע נוסף מתחת לספה.
"כמו שאמרתי,זאת הייתה הגנה עצמית. אלא אם כן כל הדם וחתכים על הפנים שלי אומרים לך אחרת."
"תראי,זה קצת נועז לדקור מישהו. במיוחד כשזה אבא שלך."
"אם אבא שלך היה מתנפל עלייך שיכור, היית נותן לו להמשיך?"
"לא."
"אז אתה יכול להבין."
השוטרים ניסו לתחקר את אמי,אבל היא לא שיתפה פעולה. היא פחדה שאם תגיד משהו,אבא שלי ירדוף אותה.
היא לא הייתה לי לעזר.
בלי העדות של אמא,כל מה שאבי קיבל,זה מעצר בית,וצו הרחקה מאיתנו.
זה אולי לא הרבה,אבל זה ירחיק אותו ממני.
ואם הוא יחזור?
אני אהיה זאת שהמשטרה תאסור בסוף.
תגובות (0)