זאוס- פרק 4

פרק 4: מרוץ המרכבות חלק ב'

יחד איתנו היו 5 מרכבות.
במרכבה מס' 1 רכבו שני האדסים. המרכבה שלהם הייתה שחורה והייתה עליה דוגמה של כדורי אש שבלטו מהמרכבה, והם השתמשו בסוסי שאול (סוסים שחורים עם רעמה בוערת).
במרכבה מס' 2 רכבו דמטר והרמס (זאק ואשלי). את המרכבה שלהם תיארתי כבר מקודם.
על מרכבה מס' 3 רכבו אפרודיטה ואתנה. המרכבה שלהן הייתה בצבע לבן, במרכז הייתה חרב גדולה שבלטה מלמעלה ולבבות ופרחים ורודים בצדדים והן השתמשו בחדי קרן (לאתנה שרכבה שם היה חשוב להדגיש שחדי הקרן היה רעיון של האפרודיטה).
מרכבה מס' 4 הייתה המרכבה שלנו.
על מרכבה מס' 5 רכבו הרמס ואפולו. המרכבה שלהם הייתה בצבע לבן, עם דוגמה של קרן אור שיורדת מלמעלה למטה ושני נחשים שנמצאים מחוץ למרכבה ומתלפפים על החלק העליון והקדמי של המרכבה וגם הם השתמשו בפגע-סוסים.
אגוס היה השופט. הוא הסביר את החוקים
"המרוץ יכלול 4 סיבובים" הסביר אגוס. בהתחלה כשהסבירו לי את החוקים בפעם הראשונה, חשבתי שארבעה סיבובים זה ממש קצת, אבל עכשיו במסלול הזה, ארבעה סיבובים זה נראה לי הרבה מאוד "הסיבובים הם בכיוון השעון. לאחר 2 סיבובים אפשר להגיע למוסך. זה לא חובה, אבל אפשר להגיע רק בסיבוב השני. מותר להשתמש בכל מהלך, חוץ משליחת ברקים או חשמל בצורה שונה. כל השאר מותר"
כולנו היינו דרוכים. הבטתי רגע על ליירה. היא לא נראתה כועסת. היא הייתה יותר מרוכזת עכשיו.
הייתה שתיקה. היינו כולנו לחוצים. חלק מהאנשים בקהל התלחששו, אבל מרוב שהיה שקט היה אפשר לשמוע את ההתלחששויות בכל המגרש.
הרגע עבר והרגיש כמו נצח. לפי תקנון האלים התחרות צריכה להתחיל בדיוק באמצע היום. אגוס הסתכל על השמש. היא עברה לנקודה בשמיים ואגוס שלח כדור אנרגיה. הכדור עף למעלה והתפוצץ. הפיצוץ יצר רעש כמו זיקוק והמרכבות זינקו קדימה. כל חמש המרכבות יצאו בשיא המהירות.
המרכבה שלנו יצאה מהר יותר הפעם. היינו מקום שלישי.
במקום הראשון הייתה מרכבה מס' 5 (הרמס ואפולו), במקום השני הייתה מרכבה מס' 2 (זאק ואשלי), במקום השלישי אנחנו היינו, במקום הרביעי הייתה מרכבה מס' 1 (שני ההאדסים) ובמקום האחרון הייתה מרכבה מס' 3 (אפרודיטה ואתנה).
המרכבה של ההרמס והאפולו והמרכבה של זאק ואשלי היו צמודות מאוד. הם תקפו אחד את השני כל הזמן, כך שלא התעניינו במרכבה שלנו, ויכולנו להתרכז בעיקר בלהאט את המרכבות שמאחורינו.
הסתכלתי על שתי המרכבות שמאחורינו. המרכבה של ההאדסים והמרכבה של האפרודיטה והאתנה נלחמו אחת בשנייה. האפרודיטה (שהייתה התוקפת במרכבה) שלחה שורשי צמחים לכיוון המרכבה של ההאדסים, והם שרפו אותם בקלות. ההאדס התוקף שלח ערפל שחור לכיוון המרכבה של האתנה והאפרודיטה. הן לא יכלו לראות דבר. ההאדס התוקף שלח כדורי אש על המרכבה והיא התנדנדה עוד ועוד עד שבסופו של דבר התפרקה לגמרי ויצאה מהתחרות.
"זה היה מהיר" אמרתי. מאט היה מרוכז בסוסים. אפילו לא היה נראה שהוא שמע אותי, ובצדק, בגלל התקיפות של האפולו (התוקף במרכבה מס' 5) ואשלי (התוקפת במרכבה מס' 2) נשארו חתכים באדמה וסלעים בולטים. מאט היה צריך ריכוז ממש חזק כדי לתמרן בין המכשולים.
עכשיו אחרי שהמרכבה של האפרודיטה והאתנה יצאה, ההאדסים התחילו לזרוק עלינו כדורי אש. ניסיתי ליצור רוח חזקה כדי שתכבה, או סתם תעיף את כדורי האש, אבל כדורי האש היו קסומים (אש של חצויים חזקה יותר מאש רגילה) והרוח רק הגדילה אותם.
"מאט!" צעקתי בתקווה שיענה לי
"מה?" הוא אמר לבסוף. כדורי האש התקרבו אלינו במהירות
"תתכופף!" צעקתי. רציתי לשאול אותו אם יש דרך לזמן מגן, או משהו אחר שיכול להגן עלינו, אבל הכדורים היו קרובים מדי. שנינו התכופפנו והכדורים עברו מעלינו
הגיעה הפנייה. בפניות בדרך כלל הרוח נושבת עלינו מכמה צדדים ומאטה מאוד, אז פשוט עצרתי את הרוח שהתקרבה אלינו וככה הצלחנו להתקדם בפנייה הרבה יותר מהר.
הצלחנו לצמצם את הפער מאוד. נוצר לפנינו כדור אוויר ענק מהרוח שעצרתי. פשוט העפתי אותו אחורה. הוא פגע במרכבה של ההאדסים כשהם פנו. הם עפו באוויר ונחתו. הם כמעט התהפכו, אבל הצליחו להתיישר. הם התעצבנו מאוד. שני ההאדסים, גם הנהג, שלחו עלינו הרבה מאוד כדורי אש. הכי הרבה שהצליחו
"מאט" אמרתי. ידעתי שאין סיכוי שנצליח לברוח מהכדורים אם נתכופף. היו פשוט יותר מדי
"מה?" הוא שאל
"יש במקרה לחש של מגן או משהו?" שאלתי. הכדורים כבר היו קרובים אלינו
"תגיד 'אפידס'" ענה לי מאט
"אפידס" אמרתי. ביד הופיע מגן. על המגן היה ציור בולט של ברק. הרמתי את המגן.
חלק מהכדורים פספסו את המרכבה, חלק נפלו על המרכבה וקצת עיקמו אותה, אבל אלה שהיו מכוונים אלינו פגעו במגן.
שלחתי על המרכבה גל אוויר. הוא פגע במרכבה של ההאדסים והיא עצרה לרגע, אבל אנחנו הצלחנו ברגע הזה ליצור פער גדול יותר.
הרגשתי שהם כבר לא יאיימו עלינו כל כך, ועברתי לחלק הקדמי של המרכבה כדי לתקוף או להגן עליה מקדימה.
הגיעה הפנייה השנייה. עשיתי אותו הדבר. התקרבתי עוד אל המרכבות של ההרמס והאפולו, וההרמס והדמטר. את הרוח שעצרנו העפתי אחורה. הפעם ההאדסים היו מוכנים. הם יצרו כדורי אש שפשוט "אכלו" את הרוח עד שכל הכדור נעלם. אחר כך כמובן שהם שלחו את הכדורים אלינו. זימנתי את המגן. כדור אחד פגע במסלול לידינו והשני במגן. הכדורים היו גדולים וחזקים יותר בגלל הרוח והכדור יצר במגן שלי עיקום.
"נו באמת!" אמרתי. חשבתי שהמגן היה יפה. היה לי חבל שהוא נהרס.
העלמתי את המגן. גמרנו את הסיבוב הראשון והיינו מקום שלישי.
התחלנו להיות מודאגים. המרכבה של ההרמס ואפולו, והמרכבה של ההרמס ודמטר היו כבר בסיבוב שמולנו. לעומת זאת, ההאדסים צמצמו את הפער. הם הפכו מהירים יותר משום מה. לא ידעתי איך.
שלחתי אליהם גלי אוויר רבים כדי להאט אותם, אבל הם הצליחו בכל פעם להתקרב עוד ועוד.
הגיעה הפנייה. כמובן שבפנייה הצלחנו לפתוח פער, ושלחתי כדור רוח ענק על ההאדסים, אבל הוא בקושי האט אותם.
האפולו ממרכבה מס' 5 שלח קרני אור ענקיות במסגרת הקרב בינו לבין אשלי ממרכבה מס' 2. קרני האור סנוורו אותי. למאט זה כנראה לא הזיז כי להיפוקמפוסים יש חסינות בפני קרני אור כי הם חיים רוב הזמן במים והם היו מחוברים בקו המחשבה אתו.
ההאדסים ניצלו את ההזדמנות שאני לא מרוכז ושלחו עליי כדורי אש. הפעם הם פגעו בי. נפלתי על הרצפה של המרכבה. ניסיתי לעמוד אבל לא הצלחתי.
ידעתי כמעט בוודאות שאנחנו לא נהיה מקום ראשון, אבל ממש לא התכוונתי להיות במקום אחרון. לפצעים לקח הרבה זמן להרפא. כנראה כי אני עוד חדש.
באותה פנייה לא הצלחתי לעצור את הרוח, כי עוד לא התרפאתי לגמרי, והייתה לזה השפעה גדולה. ההאדסים עקפו אותנו.
היינו מקום רביעי. כבר הצלחתי לעמוד, אבל לא יכולתי לתקוף. יצאנו למוסך, ראיתי את הפרצוף של ליירה. היא הייתה מודאגת מאוד.
הגענו למוסך. אור הכפיל את עצמו ל-10 כפילים. 4 הוציאו גלגלים, 4 הביאו גלגלים נוספים וה-2 האחרים סחבו דלי מלא במים בשביל לתת להיפוקמפוסים לשתות (שתייה לא הופכת את הרגליים של ההיפוקמפוסים לזנבות).
"קני" אמרה ליירה מהר "ההרמס והאפולו לא החליפו גלגלים כדי לא לבזבז זמן. אם תכוון גלי רוחות חזקים לכיוון הגלגלים שלהם הן יתפרקו. בקשר לשאר, אתה תעקוף אותם עכשיו במוסך"
"הבנתי" שמתי לב שגם הפעם ליירה לא התייחסה אל מאט.
המשכנו מהר קדימה. הצלחנו לעקוף את המרכבה של ההאדסים בגדול (למוסכניקים הייתה בעיה בהחלפת הגלגלים), והיינו צמודים מימין למרכבה של זאק ואשלי. המרכבה של האפולו וההרמס עקפה אותנו בחצי סיבוב.
שלחנו רוח חזקה על המרכבה של זאק ואשלי והם עפו הצידה ועמדו על הציר השמאלי שלהם. הם כמעט התהפכו, וכשהיה נראה שהם עומדים להתיישר, הגיעה המרכבה של ההאדסים והם שלחו על המרכבה שלהם כדורי אש שהפכו את המרכבה לגמרי. המרכבה של זאק ואשלי התהפכה והם יצאו מהמרוץ.
נשארנו מרכבה מס' 1 במקום השלישי, אנחנו במקום השני ומרכבה מס' 5 במקום הראשון.
הגיע עוד סיבוב. עצרתי את הרוח וצמצמנו קצת את הפער העצום שנפער בנינו לבין ההרמס והאפולו. לרגע הרגשתי תקווה שנצליח להגיע למקום הראשון, ואז ההאדסים התחילו שוב לשלוח עלינו כדורי אש. זימנתי שוב את המגן.
"אֵה!" אמרתי בפליאה על המגן. הוא תוקן. לא היה לי זמן להתפעל מזה. הדפתי את הכדורים
שלחתי כמה גלי רוח על הגלגלים של המרכבה של ההרמס והאפולו. הגלגלים התחילו להיות רופפים. ליירה צדקה.
הם הגיעו לסיבוב. בגלל הגלגלים הם כמעט התהפכו. מאחור ההאדסים המשיכו לשלוח כדורי אש. חסמתי אותם עם המגן, ששוב התחיל להתעקם.
הגענו אנחנו לסיבוב. התחלתי לצמצם את הפער עם המרכבה של ההרמס והאפולו, שהאטה אחרי שהגלגלים נהיו רופפים.
המשכתי לשלוח גלי אוויר לגלגלים של מרכבה מס' 5. גמרנו את ההקפה השלישית. נשארה רק עוד הקפה אחת.
המרכבה של ההרמס והאפולו הגיעה לסיבוב. הם כמעט התהפכו ובסופו של דבר הגלגלים התפרקו והם התהפכו ויצאו מהמרוץ.
נשארנו רק אנחנו וההאדסים.
הגענו לפנייה. עברנו אותה ושלחתי את כדור הרוח שנוצר אחורה, רק שלא היה שם אף אחד. הסתכלתי הצידה וראיתי המרכבה של ההאדסים. בזמן שהייתי מרוכז במרכבה של ההרמס והאפולו, ההאדסים צמצמו את הפער. ההאדס זימן את החרב שלו. חרב בצבע אדום-כתום שבערה בלהבות. אני זימנתי את חרב הברק שלי. היינו כל כך צמודים שיכולנו להילחם בחרבות בזמן המסלול. ההאדס הניף את החרב בצורה אופקית ושלח עליי גל חום. זימנתי את המגן והדפתי את הגל. רציתי להניף את החרב, אבל אז ידעתי שאם במקרה אני לא אהיה מרוכז לרגע, אני בטעות אשלח ברק ויפסלו אותנו.
החלטתי לא להניף את החרב, אלא רק להדוף אתה ועם המגן את המתקפות של ההאדס.
הגיעה הפנייה. קרה בפנייה משהו מוזר מאוד: המרכבה שלנו הייתה בצד הפנימי של המסלול, וגם הזזתי את הרוחות, כך שהיינו אמורים לקבל יתרון, אבל ההאדסים הצליחו להישאר לידינו כאילו הם ממש מהירים. הם אפילו הצליחו לעקוף אותנו ולהתקדם במהירות לעבר קו הסיום. הם כמעט נצחו.
קיבלתי רעיון. גרמתי לאוויר מסביבנו להרים את המרכבה, ויצרתי רוח חזקה שהעיפה אותנו קדימה במהירות עצומה. אבל זה לא היה מספיק.
לא ניצחנו. מה שעוד היה מוזר הוא שגם לא הפסדנו. זה היה תיקו.
"אהה.." אמר אגוס שניסה לנתח את מה שקרה "יש לנו מקרה נדיר של תיקו!"
"רגע, אז מה עכשיו?" שאלתי את מאט שכבר יצא מהחיבור עם ההיפוקמפוסים (אפשר לדעת שהוא היה בחיבור, כשהעיניים שלו זוהרות בלבן)
"אני חושב שיעשו שובר שוויון" אמר מאט
"איך?" שאלתי
אגוס יצא מהמגרש. הוא נכנס לחדר. הייתה שתיקה.
לאחר מספר דקות אגוס יצא
"נעשה שובר שווין" אמר אגוס
"טוב, לפחות לא נצטרך לחלוק את הניצחון עם האדסים" לחשתי למאט. היה נראה שההאדסים שמעו את זה כי הם הסתכלו עליי במבט מרושע
"היום בערב, נעשה מרוץ שובר שוויון" אמר אגוס "בינתיים אתם יכולים ללכת ולהתארגן"

כולנו יצאנו. נתנו את המרכבה לבורק. הוא תיקן אותה כך שנראתה כמו חדשה.
שמנו את המרכבה ליד האוהל שלנו, ויצאנו לדשא. התיישבנו ליד עץ.
"זה היה מוזר" סיכם אור את המירוץ "אדיר. אבל מוזר"
"אני יודע" אמרתי
"איך הם צברו כל כך הרבה מהירות?" שאל מאט
"טוב, אני חושבת שאני יודעת מה לעשות" אמרה ליירה
"מה?" שאל אור
"יש פחות סיבובים במרוץ שובר שוויון, ולקח להם זמן לצבור כל כך הרבה מהירות, אז אתם פשוט צריכים להגיע לפער גדול, ואז, כשהם יגיעו למהירויות גדולות, ייקח להם הרבה יותר זמן לעקוף אתכם, ואחרי הפנייה האחרונה קני יעיף אתכם לקו הסיום" הסבירה ליירה
"זה יעבוד?" שאלתי
"אה… אי אפשר לדעת" אמר מאט "אנחנו לא יודעים מספיק כדי לדעת בוודאות שזה יעבוד"
"אבל זה הכי טוב שיש לנו" אמר אור "אז נעשה את זה"

בערב הגענו לאיצטדיון הענק. הקהל התחיל לשבת שם פעם נוספת. נשמעו קולות חזקים מאוד של דיבור. הזזנו את המרכבה שלנו לקו ההתחלה. ההאדסים כבר היו שם.
הפעם ההאדסים נשארו מרכבה מס' 1, ואנחנו היינו מרכבה מס' 2.
"אני מבקש שקט" אמר אגוס שעמד בעמדת השופט. הקולות באצטדיון השתתקו "חוקי מרוץ שובר השוויון: הפעם רק 2 סיבובים, ולכן אין צורך במוסכניקים. כל שאר החוקים זהים לחוקי המירוץ המלא"
אגוס יצר כדור אנרגיה. הוא העיף אותו לשמיים. הוא התפוצץ בקול נפץ כמו של זיקוק ואנחנו וההאדסים יצאנו.
אנחנו עקפנו את ההאדסים. ההיפוקמפוסים רכבו הכי מהר שיכלו.
ההאדסים שלחו עלינו כדורי אש. הדפתי אותם עם המגן שלי. הם שלחו עלינו ערפל. הערפל גרם לי להרגיש מסוחרר. ההאדסים שלחו כדורי אש. לא באמת ראיתי אותם שולחים כדורים, בגלל הערפל, אבל ראיתי שני אורות מתקרבים. ניסיתי להרים את המגן, אבל הוא היה כבד. הבנתי שהערפל מחליש ומסחרר אותי. קיוויתי שהוא לא ישפיע על ההיפוקמפוסים. אם הוא לא ישפיע עליהם, מאט לא יושפע ממנו, ואנחנו נמשיך להתקדם. אבל טעיתי. זה כן השפיע גם על ההיפוקמפוסים. מהר חשבתי מה לעשות. אנחנו עוד מעט מגיעים לפנייה, ואם לא נראה בפנייה… אתם יודעים מה יקרה.
מהר ניסיתי ליצור רוח שתעיף את הערפל. היה קשה. הייתי מסוחרר. החלטתי שאני לא יכול ליצור רוח שנושבת מצד אחד לאחר, בגלל הסחרור, ולכן יצרתי רוח שהסתובבה במקום מסביב למרכבה ויצרה בועת אוויר. הגדלתי את הבועה עד שהיא העיפה את כל הערפל.
ברגע שהערפל התפשט, הרגשתי איך חוזר לי הכוח וגם חזרנו להתקדם מהר. בינתיים ההאדסים צמצמו את הפער והם היו ממש מאחורינו.
הגענו לפניה. הצלחנו להתקדם וליצור פער גדול. ההאדסים התחילו להתקדם לעברינו ולצבור מהירות.
שלחתי על ההאדסים גלי רוח, אבל זה לא השפיע עליהם כמעט בכלל.
ההאדסים שלחו כדורי אש. הדפתי אותם בקלות. ההאדסים כנראה הבינו שכדורי האש כבר לא מאיימים עלינו והתחילו לירות אש מהפה כמו מתוך להביור.
זימנתי את המגן, אבל הלהביור דחף אותי על מאט.
מאט נפל קדימה ובגלל הקשר בינו לבין הסוסים, הסוסים קפצו ואיבדנו זמן יקר. ההאדסים כבר היו ממש מאחורינו.
אני חושב שבגלל הנפילה הכתף שלי נשברה. יד ימין שלי הייתה מושבתת לגמרי.
הגענו לפנייה. ידעתי שאני לא אצליח לאסוף את הרוח לכדור, אז סתם העפתי אותה פעם ימינה ופעם שמאלה. זה עזר.
גמרנו את הפניה. המשכנו ישר. ההאדסים היו ממש קרובים. הכתף שלי עוד לא החלימה. חשבתי על להעיף את המרכבה של ההאדסים לצד. אולי זה יעזור.
יצרתי רוח שעפה על המרכבה מימינה. ההאדסים לא היו מוכנים לזה והמרכבה כמעט התהפכה. כמעט. לפחות הצלחנו לפתוח פער.
הגענו לקו הזינוק. גמרנו את הסיבוב הראשון בהובלה. הכתף שלי סוף סוף החלימה.
ההאדסים מאוד התעצבנו מהרוח ויצרו מסביבנו ערפל. סמיך יותר מהקודם. הוא נשאר יותר זמן והחליש אותנו כל כך עד שנפלנו. הייתי רדום. ואז הבנתי. המרכבה של ההאדסים מגיעה למהירויות האלה כי היא בורכה על ידי האדס! מה שאומר שהתערבות אלילית מותרת!
"זאוס" לחשתי "אם אתה שומע, אני צריך שתעזור לי. לבן שלך. רק קצת כוח. זהו. את השאר אני אעשה"
בהתחלה לא קרה כלום. מאט הבין מה עשיתי.
"זאוס לא מקשיב לתפילות. הוא לא הקשיב לאף אחד. אולי לך הוא יקשיב, אבל הסיכוי נמוך" אמר מאט
רוח חזקה נשבה. היא העיפה את הערפל. זאוס כן הקשיב. הוא נתן לי יותר מאנרגיה. הוא גם העיף את הערפל, וגם בגלל שהרוח נשבה מאחורינו וההאדסים עקפו אותנו בחצי סיבוב, הרוח עצרה אותם ונתנה לנו זמן.
האנרגיה חזרה אלינו. המשכנו מהר במירוץ. פנינו וצמצמנו את הפער.
בגלל שההאדסים נעצרו, לקח להם זמן להגיע למהירות הגבוהה מחדש, והצלחנו לעקוף אותם.
הם ניסו לשלוח ערפל נוסף, אבל העפתי אותו עם רוחות.
הייתי נמרץ ומלא מרץ, אחרי שידעתי שזאוס מקשיב לי.
ההאדסים התחילו לצמצם פערים וירקו עלינו אש. ידעתי שאסור לי לתת לאש להגיע אליי. התחלתי ליצור רוח חזקה מכל האוויר שהיה מסביבי. שלחתי אותו בחוזקה אל ההאדסים. הצלחתי לעצור את התקדמות האש.
הגענו לפנייה האחרונה. ההאדסים הגיעו למהירות גדולה. הם היו ממש קרובים אלינו. נראה שהם האיצו מהר הרבה יותר ממקודם. האדס כנראה ממש רצה שהבנים שלו ינצחו. יכול להיות שזאוס עזר לי רק בגלל תחרותיות בינו לבין האדס? (אני חושב שמאותו הרגע התחלתי ממש לשנוא את האדס עצמו)
מהר פנינו. הפעם לא רק שלא הצלחנו לפתוח פער, ההאדסים היו ממש צמודים אלינו. הם היו צמודים לחלק האחורי של המרכבה. הם לקחו אוויר כדי לירוק עלינו אש.
מהר עשיתי מה שעשיתי במירוץ הקודם.
הרמתי את העגלה באוויר ויצרתי רוח חזקה. הרוח הייתה כל כך חזקה שהיא הפכה את המרכבה של ההאדסים והעיפה אותנו לקו הסיום.
המרוץ נגמר. נשמעו תשועות רבות בקהל.
נצחנו במירוץ המרכבות.