ירדן ! למה את לא מדברת איתנו יותר? פשוט תורידי את הסקייפ מחדש !

מוקדש בעיקר לאור שעודד אותי להמשיך, ורק עכשיו התחיל להשתגע מכמויות האלפות שלהם אני זקוק, ולעוד הרבה אנשים אחרים ובעיקר לזבוב המדהים שעוזר לי לכתוב. שוב תודה זבוב ! אני לא אאכזב אותך !

משפחה בין כוכבים פרק 18: פרשת הננס חלק ב'

25/11/2011 1393 צפיות תגובה אחת
ירדן ! למה את לא מדברת איתנו יותר? פשוט תורידי את הסקייפ מחדש !

מוקדש בעיקר לאור שעודד אותי להמשיך, ורק עכשיו התחיל להשתגע מכמויות האלפות שלהם אני זקוק, ולעוד הרבה אנשים אחרים ובעיקר לזבוב המדהים שעוזר לי לכתוב. שוב תודה זבוב ! אני לא אאכזב אותך !

קמתי היום ליום שקט מאוד, ממש מוזר יחסית למשפחה הרועשת שלי…
יצאתי לבדוק מה פשר הדברים, עד שהגעתי למסקנה אחת – פלוטו באמת מצליח לשמור על העסקה שלו, לא הייתי מאמין.
טוב, אז זה יום אחד לעומת שבוע שלם, נראה אם הוא ישרוד את היום כולו.
הלכתי לבקר אותו בשביל לראות מה מצבו.
"פלוטו הגע…" נקטתי פתאום "ידעתי שתגיע, ארץ" הוא אמר. "בוא שב, הכנתי לך עוגיות כל הלילה" אני הסתכלתי שוב על פלוטו. היה לו מבט מחייך, הוא לא היה מלוכלך כתמיד, והוא לבש סינר מלא בלבבות. "פלוטו – אם תמשיך ככה אתה תשתגע" אמרתי. "אתה לא צריך להיות הפלנאטה הכי נחמדה ביקום, אתה צריך… להפסיק למתוח כוכבים" פלוטו נעץ בי מבט ערמומי, ניגש קרוב אליי והתחיל ללחוש: "בלי למתוח כוכבים אין לי מה לעשות, אני מחפש תעסוקה – ותאמין לי שמזמן כבר השתגעתי ! השיחה הזו נשארת ביננו, ואם לא – הירחים שלי ידאגו לטפל בך…" הסתכלתי על הירחים שלו שהקיפו אותי. "בסדר, בסדר !" אמרתי בקור רוח. "משוגעים…" הוספתי כשאר יצאתי מהבית.
חזרתי לביתי והייתה שם מתנה על השולחן. קראתי את הפתק: "שכחת את העוגיות שלך, אז הבאתי אותם לביתך יחד עם הפתעה. באהבה, פלוטו"
מעניין אם רק אותי הוא משגע ככה. התכוונתי לפתוח את המתנה בפחד, הרי כל המתנות של פלוטו לא נגמרות בדברים טובים, אבל למלוא הפתעתי היו שם עוגיות ופריסבי. "מה אני אעשה עם פריסבי…" אמרתי בקול חלש ופתאום ירח רץ אליי כמו חיית מחמד קטנה, חטף ממני את הפריסבי ורץ החוצה לשחק איתו.
את העוגיות עזבתי שם בידיעה שהן עלולות להתפוצץ והלכתי לדבר עם מאדים. הבית של מאדים נראה כמו ממלכת מתנות. "תעזור… לי… ארץ !!!!!" צעק מאדים כמו משוגע. "יותר מדי מתנות, יותר מדי ממתקים, יותר מדי טוב לב !" אז אני לא היחיד…
אספתי את כולם בלי שפלוטו ישמע על זה ודברנו. "זה בלתי נסבל, הוא יותר מדי נחמד !" צעק צדק. "אני לא רוצה למות, אני לא רוצה למות, אני לא רוצה למות…" הוסיף נפטון. "אני כבר משתגעת מרוב מתיקות – וזה הגיוני מבחינה מתמטית !" צעקה חמה. "חייבים להפסיק אותו !" קרא אחד הירחים של צדק. שבתאי אכלה אותו ואז נזכרנו להחביא את הירחים שלנו כאשר היא בסביבה. "לי יש פתרון מושלם…" אמר שמש בקול ערמומי ביותר.
כולנו הסתכלנו עליו במבט של 'מאיפה נפלת, מגלקסיה אחרת?' והוא רץ משם בצחוק משוגע. כל אחד חזר לביתו וחיכינו לראות מה יביא איתו הגורל.

המשך יבוא…


תגובות (1)

הא הא!!! אתה לא מקבל אלפות בגלל שאני אכלתי לאור את כולם!!!!!
הסקייפ שלי נהרס (גם אחרי שאני מורידה אותו והורדתי אותו שלוש פעמים).
יאללה זבוב!! מה היית עושה בלי הזבוב התומך הזה?

25/11/2011 07:09
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך