מסוכנת ~ פרק שלישי
"מסוכנת…" שמעתי קול מאחורי,
הסתובבתי בבהלה.
"מ..מ..מה?!" גמגמתי,
מאחורי נעמד גבר צעיר יחסית,
הוא היה חמוש בסכין, פיגיון ואקדח.
נשמתי נעתקה,
הוא היה גבוה, חסון והכי מוזר,
עיניו היו אפורות.
"דמיאן," שמעתי את מאדאם בנט ברקע,
הוא חייך חצי חיוך,
"מה אתה עושה כאן?" שאלה,
זה הרגיש כאילו לא היה רצוי כאן.
שתיקה ארוכה ומביכה,
דמיאן גירד בראשו ולבסוף אמר,
"קפצתי לביקור?" ניסה לחייך,
לבסוף מאדאם בנט נירגעה,
בינתיים השאלות שעלו בי לא נרגעו והמשיכו לקפוץ ולהבזיק במוחי,
לבסוף לא יכלתי להחזיק את עצמי יותר ושאלתי :
"מה אתה?".
"סליחה?" נשמע נעלב,
"מה אתה?" חזרתי בקול רם יותר.
הוא נראה מופתע,
"אף פעם לא ראית חצוי?" הוא נשמע משועשע,
"כן," אמרתי נעלבת, "ברור שראיתי רק שלחצויים שראיתי היו עיניים חומות…",
"נכון, כי את ראית חצוי של בן אדם ומורד או בן אדם ומסוכן." אמר בערמומיות,
"נכון." הודיתי,
"אבל אני לא חצוי מהשוג הזה," הודה בחיוך,
בעיני הסתמנו סימני שאלה,
"מה.. מה זאת אומרת?" ניסיתי להבין,
"אני חצוי, אבל לא מהשוג שאת חושבת שאני,"
מאדם בנט נאנחה ולבסוף ענתה את התשובה המתבקשת,
"ביי, דמיאן הוא חצי מורד חצי מסוכן." היא פלטה את המילים במרירות.
חשתי בכאב שהציגו המילים הללו.
דמיאן שלח את ידו ללחיצה,
"נעים מאוד ביי," אמר "אני דמיאן."
"נעים מאוד…" מילמלתי וקמתי מהכיסא,
נעמדתי מולו ואמרתי בבילבול,
"תסלחו לי רגע," מילמלתי ויצאתי מהחדר.
"מה אתה עושה פה דמיאן?" שמעתי את מאדאם בנט מעבר לדלת.
"ורה שלחה אותי," נאנח.
"היא אמרה שאת צריכה עזרה," אמר.
שמעתי את מאדאם בנט נאנחת,
"אני אעשה את כל מה שאוכל," שמעתי אותו מבטיח,
תיארתי לעצמי שמאדאם בנט שקועה במחשבות,
"האמת היא," פלטה לאויר בקרירות "שאני כן צריכה עזרה."
דמיינתי לעצמי את מבטו המופתע של דמיאן.
התכופפתי למנעול של הדלת והצצתי פנימה,
ראיתי את גבו של דמיאן ולפניו את מאדאם בנט.
"כן…?" אמר בסקרנות,
"אתה זוכר את הנערה שיצאה מפה הרגע?" שאלה באנחה וסוף סוף קמה מכיסאה,
היא ישרה את חצאיתה ונעמדה מול דמיאן.
"איך גדלת…" מילמלה,
קולה היה חנוק.
"מה בקשר לנערה הזאת?" התעקש למרות שהבחנתי בחיוך קטן שבקע מבין שפתיו.
היא הנידה בראשה,
"הכל זה עבודה בשבילך הא?" שאלה בחוסר אמון,
"נו…" הוא כבר היה חסר סבלנות.
"אני רוצה שתצמד אליה, שתגן עליה ותעזור לה בכל מה שתצטרך." פלטה לאויר החדר באנחה.
הוא היה מופתע,
"את רצינית?" שאל ברצינות תהומית,
"אי פעם לא הייתי רצינית?" שאלה שאלה רטורית.
היא חייכה בעצבנות,
"נו…, מה אתה אומר?" הסתקרנה,
"בשמחה," אמר בקלילות,
ואז פלט את המילה הכי לא צפויה,
"אמא."
תגובות (7)
וואוו זה ממש יפהXD!!! תמשיכי
את סיפרת לנו מזה אומר מורד ומסוכן או שעוד לא הגענו לחלק הזה!? ובן כמה דמיאן? שאני אדע איך לדמיין אותו..:)
בפרק הקודם…
ותיארתי בפרק הזה את דמיאן…,
עיניים אפורות, גבוה, חסון….
אם זה לא תיאור אין לי מה להגיד לך…
אהבתי מאד תמשיכי מהר ככל יכולתך ערב טוב בקי ♥♥♥
אההההההההההההההה. ליאור זה פשוט מקסים!!!! תמשיכי מידדדד
תתתתתתמממשששששייייכככככייייי!!!!!!
אני מסכימה עם ירדן!!!!!!
D:
למה את לא ממשיכה