צדדים – פרק 40

****
טל זינקה ממקומה כשדפיקה בדלת העירה אותה, ראשה נדפק החלק התחתון של מיטתה של שירה. היא שמעה גם אותה מתעוררת.
"מי זה?" היא שמעה את שירה צועקת ואז הביטה בשעון. שש וחצי בבוקר, מי יכול לדפוק בשעה כזאת? ההשכמה לבית הספר היא בשבע.
"משלוח" ענו שני קולות
"טל" שירה צעקה וזרקה כרית שפספסה רק במעט את טל.
"מה?" היא השיבה בצעקה, מחייכת "מה קרה?"
"תפתחי בבקשה" צעקה שוב שירה
"רק אם תפסיקי לצרוח עליי!" קראה טל ואז קמה ממקומה, פותחת את הדלת. "מה אתם רוצים?" צעקה על שני הנערים שעמדו מולה, במקרה אחר היא הייתה חושבת כמה ההוא שגבוה חתיך אבל עכשיו הם הפריעו לה לישון.
"את שירה רוזן?" שאל החמוד מביניהם
"לא" היא השיבה
"את יכולה לקרוא לה?" הוא שאל שוב
"לא"
"את יודעת להגיד עוד משהו חוץ מהמילה 'לא'?"
"לא" היא צחקה "ועכשיו ביי"
"רגע" הילד עצר את הדלת וטל ניסתה להיזכר, איך קראו לו? איתן. והוא לומד בח' 3 עם אור ויוני. 'הוא גם אחד מהמשכימים בבוקר' אמרה לעצמה.
"יש לנו חבילה לשירה מ.." הוא הביט בחבילה "רונן רוזן"
"אבא שלי?" טל שמעה את שירה קופצת מהמיטה ומתקרבת לדת
"יאללה תביאו כבר" טל חטפה את החבילה "ועכשיו…עופו מפה!" היא צרחה עליהם והם מיהרו להסתלק
"מה אבא שלך הביא?" היא שאלה
"לא יודעת" השיבה שירה והביטה בחבילה שטל הושיטה לה
"נו אז תפתחי ונגלה" טל צחקה והתיישבה על המיטה שלה. "גם ככה קמנו…"
"הזמנות…" מלמלה שירה כשפתחה את החבילה
"הזמנות למה?" שאלה טל והביטה בשירה בבלבול
"הינכם מוזמנים לחגיגת יום ההולדת ה-13 של ביתנו שירה רוזן…"
"ווואי מגניב" טל עצרה אותה "אז תחגגי את היותך בת 13באולם אירועים? ועוד שנה אחרי בת מצווה…" הוסיפה לעצמה ואז חייכה "מכובד"
"כן.." היא שמעה את שירה ממלמלת.
"אז את מי אנחנו נזמין?" היא שאלה, משנה את הנושא במעט
"אנחנו?" שאלה שירה בצחוק וחייכה אליה
"כן" היא חייכה "אני יעזור לך לארגן הכל"
"יאללה תביאי כבר דף" שירה אמרה וטל תפסה דף ועט והעבירה אותם לשירה שהתיישבה על המיטה שלה.
"אז את מי אנחנו רושמות?" היא שאלה בצחוק
"אור כהן, יונתן שולם, נדב רוט.." שירה התחילה לקרוא את מי שכבר כתבה
"נדב?" טל התרוממה והביטה בשירה
"בטח, למה לא?" השיבה שירה ובחנה את טל
"לא יודעת" היא השיבה "את בטוחה שאת רוצה…"
"כן" חייכה שירה "עכשיו בואי נתרכז ונמשיך"
"טוב" טל השיבה וחזרה לשכב על המיטה שלה
"שרה מעידו" המשיכה שירה "נעה אראלי, ו…את מי שכחתי?"
"אני באמת שלא יודעת" טל התרוממה שוב "את מי יכולת לשכוח?!"
"אהה" שירה חייכה בערמומיות "נכון, דניאלה אלירן ורועי ברכה, איך שכחתי?"
שירה המשיכה לכתוב עוד שמות של ילדים מבית הספר הקודם ומהפנימייה ועם כל ילד טל התעצבנה יותר ויותר עד שחשבה שתתפוצץ ששירה אמרה לבסוף, "זהו, זה הכל"
"אולי ששכחת מישהי?! את יודעת מישהי שאת ישנה איתה… השם שלה מתחיל באות ט' ונגמר באות ל', מוכר לך?" צעקה טל וזרקה על שירה כרית
"לא" אמרה טל ומשכה בכתפה, טל זרקה עליה כרית נוספת
"יש לה רק שתי אותיות בשם" היא המשיכה
" ט' ו-ל' ורק שתי אותיות?" שירה הביטה בה בתמיהה "אהה…" חייכה
"הבנת?" טל שאלה והרימה גבה
"לא" השיבה שירה
"אני!" היא צרחה "ט-ל, החברה שלך!"
"יש לי חברה בשם טל?" שירה שיחקה את המשחק עד הסוף
"זהו זה" היא צחקה ועלתה על המיטה של שירה
"מה את עושה?" שירה פרצה בצחוק אבל טל כבר הספיקה להעיף עליה כרית ולחבוט בה שוב. "תפסיקי" צרחה "בסדר אני ארשום אותך"
היא עזבה את הכרית ורשמה את שמה ברשימה, לא סומכת על שירה שעצבנה אותה. ורק אחרי שרשמה את שמה פרצה בצחוק.
דפיקה בדלת נשמעה. "השכמה!!" קראו שוב אותם ילדים שהגיעו לפני חצי שעה
"אגב" איתן הכניס את ראשו לחדר שלהן "אתן תורניות צהריים"
"מה?!" טל ושירה צרחו ביחד אבל הוא החליט שטוב לו להימלט כל עוד נפשו בו.
"תורניות צהריים?" טל הביטה בשירה "למה?!"
"לא נורא" אמרה שירה "זה יהיה כיף, אני מקווה"
הן התחילו להתארגן ואחרי חצי שעה היו מוכנות וירדו אל חדר האוכל כששירה אוחזת עשרה הזמנות נוספות ליום ההולדת השלוש עשרה שלה, טל לא יכלה להפסיק לחשוב על העובדה ששירה חוגגת באולם שוב! ועוד מיד אחרי מסיבת בת מצווה….

****