ג ע ג ו ע פרק כ"ט

לאחר כשבוע ימים כשורד מטפלת בגילי בעצמה, החליטה לעשות גיחה לפעוטון שבקרבתה ולנסות לרשום את גילי שם.

הן הגיעו לפעוטון ובשער היה שומר אשר הקפיד לבדוק את התיק של ורד וחייך לעבר הקטנה. הן נכנסו פנימה וקולות של ילדים נשמע מכל עבר, גילי רצתה להיכנס ולשחק עם הילדים "מה מאמי התפלאה ורד את רוצה להישאר פה ולשחק עם הילדים?"

"כן כן אני רוצה את הילדים," התלהבה הילדה. אחת המטפלות הגיעה מכיוון המטבח וראתה את ורד וגילי. "היי בקר טוב חייכה אל שתיהן, אפשר לעזור, את מחפשות משהו " "למען האמת רציתי לברר בקשר לפעוטון זה כדי לרשום את בתי"!

אוקיי אז תפני בבקשה למנהלת היא יושבת בסוף המסדרון ותוכלי לשאול את כל מה שתרצי , המנהלת שושי אשה מדהימה" ורד רצתה ללכת לשושי עם גילי, אך הילדה העדיפה להיכנס לחדר לשחק עם הילדים.

הגננת ביקשה מורד שתתן לילדה להיכנס ולשחק עם הילדים ואח"כ תבואי עם המנהלת ותראי כיצד היא מסתגלת.

גילי נכנסה מהר לחדר של הילדים וורד מחייכת הלכה לעבר המנהלת שושי.

הדלת הייתה פתוחה וורד נקשה קלות עליה, שושי הרימה את עיניה וביקשה ממנה להיכנס.

ורד נכנסה וגוללה בפני שושי את כל מה שעובר עליה והיא הייתה רוצה לרשום את הילדה לכתה שמתאימה לגיל שלה ובהתחלה רק לחצי יום, לאחר מכן כשתסתגל אולי אעביר אותה ליום מלא.

שושי הייתה קשובה מאד אליה ואמרה לורד: "זה הרגע להיכנס לחדר שהילדה שלך העדיפה להיכנס בעצמה. שתיהן הגיעו לשם וגילי משחקת עם כמה ילדות בפינת הבובות ושמחתה גלויה על פניה המתוקות .

ורד ניגשה אליה ושושי גם היא התקרבה לילדה: "שלום מאמי מה שמך"? "גילי" "ואוו איזה שם יפה, את רוצה להישאר ולשחק עם הילדים ואמא תלך לעבודה ואחר כך תבוא לקחת אותך הביתה"? "כן מאמי ביי ושבה לעיסוקיה".

ורד פשוט לא האמינה כיצד הילדה התגעגעה לשהות בין ילדים בגיל שלה.

שושי ביקשה מורד שתסור עוד שנייה לחדרה ולאחר שמסרה לה את מספרי הטלפון של הגן וגם הנייד שלה האישי, ביקשה מורד שגם היא תמסור את הטלפון שלה ואם לא נתקשר, המשיכה שושי אז כמובן תדעי שהכל בסדר.

"ואוו אני לא מאמינה – הבת שלך היא ילדה חברותית וזו מעלה בלתי רגילה אך יחד עם זאת יתכן שבמהלך היום או בימים הבאים היא כן תבכה ותרצה אותך הכל יכול לקרות אך למה להקדים את המאוחר למוקדם.

ורד יצאה מגן הילדים ורגשות שונים הציפו אותה. הילדה נשארה בגן שמחה מאד מאד, זה מרגיע כמובן מאד ולאן פניה מועדות חשבה , האם ללכת לעבודה ? אבל פשוט אין ליראש לעבודה, אך לשבת לבד בבית זה יותר גרוע מגרוע, היא החליטה לנסוע לבנק ושם תחליט מה לעשות, תוך כדי ההליכה חשבה על רון כמובן , כמה שהיא הייתה רוצה להיות איתו ולשמוע לכל העצות הנבונות שלו, העצות שהגיעו מליבו, אהבה כזו בין בני זוג והמתוקה בתווך האם זה עשוי להיות שוב ? ואם כן מתי ? ומה עכשיו עושים לו ??

המשך יבוא