אהבה ממבט אחרון 2- פרק 4

"את יודעת שזה לא יפה להציץ, נכון ג'וליאנה?" אליס הביטה בי בעיניים שונאות "תקשיבי.. בואי נעשה ככה. אני הולכת, עוזבת בית ספר-" אבל אז היא קטעה אותי כשהתקרבה אליי ממש קרוב "אני מצטערת. אבל אני צריכה אותך לטקס" ואז היא הפנתה את מבטה לנוי והביטה בה בכעס "וגם אותך". הרגשתי איך נוי רועדת מפחד, וגם אני, רעדתי כמו לא יודעת מה.
"לאיזה טקס?" שאלתי ואליס חייכה חיוך מרוצה והפנתה את מבטה לגבר שעמד מאחורייה "בנות, תכירו את רייס, הוא אמ.. ישמור עלייכן שלא תברחו" ואז היא חייכה חיוך מרוצה "איך את בדיוק תיקחי אותנו אה?!" צעקתי עלייה פתאום ובעטתי בה כך שהיא נפלךה אחורה "נוייייייי!" צרחתי לעברה והיא הבינה שצריך לברוח. התחלנו לרוץ כמו מטורפות, האנשים שהביטו עלינו לא הבינו על מה כל המהומה "אימלה ג'וליאנה! אני פוחדת!" קראה ואז אני החטפתי לה חיוך "כנ"ל אחותי!" צעקתי לה בעוד אנחנו רצות.
"תפוס אותך רייס!" שמעתי את אליס צועקת לרייס.
מי זה רייס? מה הוא חבר שלה?. "נוי!" קראתי לה ואז היא החטיפה לי מבט "עצריייייייייי!" צעקתי ואז שתינו עצרנו בפתאומיות "למה?" שאלה נוי ולא עניתי לה, היא תבין בעצמה.
אליס חייכה אליי "אז? את רואה שאת לא יכולה לברוח ממני?". חייכתי אלייה חיוך מרוצה והיא נראתה מופתעת "אני יכולה. אבל איך את יכולה לקחת אותי אם כך תכאיבי לבן דוד שלך" אליס הביטה בי במבט הרגועה שלה, היא התקרבה באיטיות אליי "אני אסביר לך איך" ואז היא החטיפה מבט לרייס ואז הם זרקו משהו עלינו ועצמתי את עיניי.
——-
"ג'וליאנה! ג'וליאנה!" שמעתי קול מוכר. פקחתי את עיניי באיטיות "מה? איפו אנחנו?" נוי דפקה את ראשה בידה "אוחחח! אליס תפסה אותנו! את מבינה מה זה?!". הבטתי סביבי, היינו במשהו דומה לבית של אדוארד "איפו היא? איפו המסריחה הזאת?!" קראתי אבל אז נפלתי, נוי הביטה בי "את פצועה" חייכתי חיוך מאולץ "נראה לי שגם יש לי רגל אחת שבורה". פתאום הבחנתי ברייס "היי!" נוי צעקה לרייס ורייס התקדם לעברנו "מה אתן רוצות?!" נוי הביטה בו בכעס "היא פצועה" ואז היא הביטה בי. השיער שלי התפזר ושכבתי על הרצפה מרוב כאבים ברגליים "אני לא רופא" נוי הביטה בו עוד יותר בכעס וכמעט התחילה לבכות "תעשה משהו!! היא לא יכולה לזוז!" צרחה.
ואז עצמתי את עיניי והשתעלתי כמה פעמיים.
——
"אליס".
אליס הסתובבה "הו! אתה הבהלת אותי!" הוא חייך "לא נורא, מה שלום הטקס?".
"אהה בסדר, הכל מעולה"
"יופי.. אני אמ.. יורד למטה, לאכול?"
"אההה לא, לא, לא! אהה רייס עושה שם איזה עבודה"
"אליס אני רעב"
"אז תבקש מרייס שיוציא לך משהו"
"אבל למקרר יש קוד זוכרת?"
"אהה.. כן.. נכון"
"טוב אני יורד"
——–
נוי הביטה סביבה. היא בכתה ולא יכלה לסבול את זה יותר "תביא איזה פלסטר משהו!" קראה נוי ואז הבחינה בדמות מוכרת "אני יכולה ללכת לשירותים?" אמרה לפתע ורייס הינהן "ישר ואז שמאלה" נוי קמה וחייכה לעברו "תודה!".
אבל היא לא הלכה לשירותים, היא ידעה שמצאה את אדוארד.
——
"פסססט!" אדוארד נראה מבוהל ומיד הסתובב. נוי עמדה בפתח הדלת והוא נראה המום "מה את עושה פה נוי?!" נוי הביטה בו בבוז "זאת שאלה שאני צריכה לשאול אותך, למה בת דודה שלך כלאה אותנו במטבח, ועוד משאירה את ג'וליאנה פצועה! טוב וגם שבורת רגל" אדוארד מיצמץ, לא מאמין עדיין למה ששמע "ג'וליאנה פה?" נוי הביטה בו "אם חסרת הכרה בשבילך זה פה אז כן". אדוארד החטיף מבט לנוי ויצא מהחדר שהיה בו, למטבח.