מורעל ~ פרק רביעי

ניק נפרד ממני בכניסה ואני המשכתי לתוך הבניין היפיפה.
מסדרון רחב מימדים המעוצב בסגנון אנגלי מוקפד נגלה לפנינו,
שטיח אדום נפרש לאורך כל המסדרון.
המבנה היה בעל קומות רבות,
4 לכל היותר,
כל עשרה מטרים בערך התגלתה דלת כבדה עשויה עץ ובין הדלתות הופיעו שולחנות עץ קטנים שעליהם היה אגרטל יפיפה ובתוכו ורדים אדומים מושלמים,
"וואו…" פלטתי,
הגענו לקצה המסדרון וחיכיתי שמשהו יקרה.
"שלום" שמעתי קול קטן מאחורי,
נערה יפיפייה התגלתה לפני,
היה לה שיער זהוב מסולסל ועיניים גדולות בצבע דבש,
עצמות לחיים גבוהות וחיך קטן וכובש…
"שלום" חייכתי בחביבות,
"את סברינה?" שאלה, הנהנתי .
היא חייכה בביישנות ולחשה "תסלחי לי רגע" ופנתה לעבר זוג דלתות מעוצבות שנראו כאילו מובילות לאולם צדדי,
כעבור 5 דקות של המתנה היא הופיע שוב ואחריה הופיעו כמו צבא של דוגמניות על,
כ50 נערות מכל גילאי החטיבה והתיכון.
"וואו…" פלטתי שוב,
כל הבנות חייכו בחביבות ובחנו אותי,
כעבור 10 דקות נרגעו הרוחות וכבסימן מוסכם כל הבנות אמרו ביחד:
"ברוכה הבאה סברינה, מעכשיו את אחת מאיתנו."
חייכתי חיוך מאושר.
"תודה" אמרתי בחיוך, כל הבנות צחקקו,
הבנות הבוגרות הסתדרו בשורה והתחילו להקריא בע"פ את התנאים של האחווה לפי הסדר של הבנות מימין לשמאל,
"עלייך להצטרף לפחות לשיעור אחד מכל נושא ולהצטיין בו.",
נערה כהת עור עם טלטלים כהים ניגשה אלי והגישה לי חוברת דקה המלאה בנושאים המפורטים לפרטי פרטים.
"עלייך להשבע אמונים לאחווה בכך שתעברי את כל המבחנים שנציב לך בהצטינות ותכבדי את חוקי האחווה."
הנערה השלישית התחילה להקריא את המבחן הראשון:
"עלייך למצוא נער מהאחווה – לא אחרת מאשר: אלפא נו קאי. האחווה האדומה ולשחק איתו מישחק מלוכלך" חייכה בערמומיות.
"סליחה?," נידהמתי "מה זאת אומרת מישחק מלוכלך?",
"זה פשוט," ניסתה להסביר ,
"את צריכה להוכיח שאת "אייס קווין" (מלכת קרח) כלומר, את צריכה לגרום לו לרצות לעשות הכל כדי להיות איתך.." הסתבכה.
"בקיצור," קטעה אותה אותה נערה זהובת שיער שקיבלה את פני בהתחלה,
"את צריכה לגרום להתאהב בך ואז לשבור אותו, לנפץ את ליבו לרסיסים," אמרה בחוסר סבלנות מופגן.
"מה???" נידהמתי שוב "ל..למה?" גימגמתי,
"אלו תנאי הכניסה מאז ומתמיד, הם עוברים בתורשה מאז שהבי"ס נבנה" הסבירה,
"ובדרך אגב… זוהי רק ההתחלה." חייכה,
אוי לא… חשבתי לעצמי.

במה הסתבכתי?