הטבלה המחזורית – פרק 44

Estonian 08/11/2011 772 צפיות תגובה אחת

האדס נתן לי בעייה של לוגיסטיקה. איך אני מספר להם דברים חשובים בלי לגלות להם על החלום.
כשקמתי האורות בחוץ כבר התעמעמו, ציפורים פרסו את אברותיהן ועפו בשמיים.
אף אחד מהחברים שלי לא ישן.
"היה לי חלום" אמרתי.
"גם לך?" שאלה אופאל.
"איזה חלום היה לך?" שאלתי.
"ראיתי את אלמנטל האוויר" אמרה אופאל.
"איפה הוא היה?" שאלתי.
"לא יודעת" אמרה אופאל.
"בכל מקרה, אני ראיתי איפה הוא נמצא. בשאול" אמרתי.
"בשאול?" שאל פרסי בחשש "זה לא עולם המוות?".
"זה כן" אמרתי.
שלושתם השפילו מבט.
"אבל" אמרתי.
הם הרימו בתיאום את הראש שלהם באותו הרגע.
"מה?" שאלה ירדן בלחץ, כאילו אני עומד להציע להם שמהשאול נצטרך לטוס לשבתאי.
"אנחנו צריכים להחליט, יש סיכוי שהאלמנט יופיע לא רחוק ממחנה החצויים, אבל צריכים לשקול" אמרתי.
"ברור שלא בשאול" אמרה ירדן.
"זה לא כזה פשוט, בשאול נמצא הפתרון לנבואה שלנו" אמרתי.
"אבל זה יקרה בכל מצב" אמרה אופאל.
"אבל אם לא נגיע לשאול יש סיכוי שהנבואה לא תתגשם בפעם הראשונה בהיסטוריה" אמרתי.
"נבואה שלא תתגשם?" שאל פרסי "זה אפשרי?".
"מה אתם אומרים? בואו נהיה דמוקרטיים" אמרתי.
"מי בעד שאול?" שאלתי.
"אני" אמרה ירדן.
פרסי ואופאל הרהרו קצת.
"לא יודע, ירידה לשאול נראית לי כמו מעשה מטומטם" אמר פרסי.
"אבל אולי זה דבר טוב" אמרתי "היו כאלו שנחלצו מהשאול בחיים, ויש לי הרגשה שנשרוד".
"יש לך הרגשה?" שאלה ירדן "מה היה בדיוק בחלום שלך?".
"זה לא הנושא לדיון עכשיו" מיהרתי להגיד "הכוונה שלי היא שאנחנו צריכים להחליט".
"אתה בטוח שנשרוד?" שאל פרסי.
"משוכנע" אמרתי.
"אז בואו נצא לשאול" אמר פרסי.
"אני לא אשחה כנגד הזרם" אמרה אופאל.
חייכתי.
"אז אנחנו צריכים להגיע ללוס אנג'לס" אמרתי.
הם הנהנו.
"אז יופי" אמרתי.
נשענתי על מושב הרכבת, מחכה שנעצור באוסלו.


תגובות (1)

אההההההההה פצ'י :)
תמשיך מהררררר. מעניין מה יקרה עכשיו לא?
אני רוצה לקבל את ההמשך ברגע שהוא נכתב לסקייפ, מובן?

09/11/2011 14:07
3 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך