מכשפה?!?!-פרק 1
תמיד ידעתי שאני לא מה"מקובלים" למרות שאני גרה במקום של הרבה מקובלים.הבית ספר שאני נמצאת בו? טוב אני מתה לעוף ממנו! אבל יש לי חברות. הרבה יחסית. אבל תמיד ירדו עלי בגלל המראה החיצונית למה? כי אני לא קיסם. אני תמיד עונה לאלה שקוראים לי כך "אולי אני לא קים אבל זה טוב!!! אם תהיה פה שרפה אני לא אשרף!!!!" אבל הם רק צוחקים כרגיל ואני ממשיכה ללכת. האחד שהוא הכי מקובל שמה (שזה אומר האחד שמעשן ושותה הרבה..) והוא הכי יורד עליי ולו אני לא מגיבה (מפחד שיוציא סכין או משהו..) אבל יום אחד לא האמנתי למראה עיניי.
שמי שיר עפרוני (כן גם על זה יורדים עלי..) ואני ניחנתי בכישרון השירה (אמא שלי אומרת את זה כדי לעודד אותי..) וכן אני אחד הילדות הכי קופצניות שתראו. אני היפרית (קצת.. באיחוד אחרי מבחן) וזהו. יש לי שיער חום לא ארוך ולא קצר, עיניים אפורות וכן קצת מלאה… אבל באותו היום הנורא (בשבילו מוחעחעחעחעחעחעח!) גיליתי משהו מדהים ולא יתואר (טוב אני קצת מגזימה טוב אני לא!!). התעוררתי היום ואמא שלי הייתה היום שמחה במיוחד.. (וזה לא כל כך כרגיל היא בדרך כלל גרמפי כזאת) אז חייכתי אליה בחיוך מפוחד מעט ולקחתי את התיק. לפתע ראיתי חומרים לוופל בלגי וחשבתי לעצמי "איך בא לי וופל בלגי.." ופתאום אמא שלי הביאה לי וופל. חייכתי חיבקתי אותה והלכתי לתחנה. לפתע ראיתי את שירן (הילדה הכי פקצתית בכול העולם!!) גם היא צוחקת עליי אז חשבתי "הלוואי ופתאום יופיע לה חצ'קון כל כך גדול שהוא יתפוצץ וכל המוגלה תעוף לה על הפנים!!!" חייכתי לעצמי ולפתע זה קרה. נבהלתי וחשבתי שזה כרגיל. אבל כולם התפוצצו מצחוק והיא רק בכתה (זה לא היה בכי זה היה כמו זאב ערבות בלילה) והלכתי לבית הספר. ולפתע ראיתי את הילד. עובד ככה כולם קוראים לו. התכוננתי והורדתי את הראש. הוא הסתכל וצחק עלי. הוא קרה לי "היי שמנמונת מה המצב?? באלך פליק ליק קטן??" וכולם צחקו. הוא היה מגעיל ושנאתי אותו. הוא התכונן להפליק לי בבטן. זה כואב אך אין לי מה לעשות. לפתע הרגשתי זעם. צעקתי עליו "איך אתה מעז??? שלא תעז לגעת בי!! עם תיגע בי תקולל לכל חייך בכיעור כל כך גדול שתראה מי אתה באמת!!" הוא הופתע וצחק צחוק גדול. הוא בא להעיף לי סטירה ואני לא יודעת איך הרמתי את הצווארון של החולצה שלו והוא עף באויר. לפתע צלקות הופיעו על גופו והוא נהיה ממש מכוער. לפתע עלתה בי ההבנה. אמא שלי חייכה ולבשה שמלה שחורה אך היא נראתה כל כך יפה! היא לקחה את ידי ומשם ידעתי. אני מכשפה… טובה או רעה לא יודעת אבל אני??? מכשפה?!?!?!?
תגובות (3)
שלום לסופרת הצעירה!
יש כאן סיפור מאוד כשרוני, מאוד יצירתי. רבים ניסו לכתוב סיפורי מכשפות, אבל את הצלחת להתעלות פה על רבים מהם.
מה שכן: יש לך מספר שגיאות כתיב (לא כאלה בולטות). אבל מה שנורא הפריע לי זה הקטע של הסוגריים. אפשר מידי עם להשתמש בסוגריים כדי לציין משהו, אבל כשמשתמשים בהם כל הזמן, זה נראה טיפה מבולגן. גם הקטע של הערות הצד ש-ל-ך (כמו: מוחעחעחעחעחעחע) הן "מפריעות" לעין שקוראת את הטקסט.
ודבר אחרון ודי פעוט: נסי לחלק את הסיפור לפסקאות.
חוץ מזה, אני מאוד אהבתי את הסיפור שלך, ואני יודעת שאני לא אשב בשקט עד שהפרק הבא יצא.
ממני: ליסה.
תודה ליסה אני ממש מעריכה את זה שאת מגיבה
ואאאוו מדהים : )
תמשייכי מההר =)