הנימוס מחייב
מדבר איתה בטלפון. ידידה קרובה. לא יותר.
לצערי.
שואל אם כדאי לבוא לאירוע בו היא נמצאת.
"כן", היא עונה. אבל כדאי למהר, היא רוצה לישון אצל "ידיד" שלה.
מתלבש ומתגנדר.
נוסע מהר. חייב להספיק.
חונה בחניון ליד.
מתחיל ללכת.
מקבל סמס.
"הנימוס מחייב אותי להגיד לך שלא כדאי שתבוא"
אני מרים מבט. כבר ממש קרוב.
"אוקיי", אני משיב.
חוזר לאוטו ומתיישב.
בוהה ארוכות באוויר וחושב.
"הנימוס מחייב"
תגובות (1)
וואו, כתיבה מהממת!