זהב

כשהשמש יורדת,
והכל דממה…,
הוא יוצא אליה, לעבר החמה.
יושב שם וחולק את רגשותיו,
עם אותה יפיפיה עשויה זהב.
אותה יפיפיה באוזנו לוחשת,
בעזרת אהבתה אותו כובשת.
והוא כמהופנט מחייך חיוך רחב,
כי הוא לא יודע,
שלא כל הנוצצת – זהב…