מי יפסיד בקרב?-חלק ג' ואחרון.

04/11/2011 607 צפיות אין תגובות

סוף סוף דיברנו. ולא סתם "שלום,שלום". הייתי לנו שיחה חברית. למרות שגם אז הוא היה מרוחק. ניסיתי להמשיך כרגיל,אך השאלות בערו בי. וכשהיה לי האומץ לבסוף לשאול אותו למה הוא סיפר לי את זה,הוא אמר שהוא לא רוצה לדבר על זה יותר בחיים.
הנחתי למצב. ידעתי שאם אני אלחץ,הוא יתכנס בקליפתו ולא יצא ממנה בפניי.

אני אתן לו את הזמן,אבל אין לי יותר סבלנות לנסות. אני אמשיך כרגיל בחיי,ואם הוא ירצה,הדלת פתוחה. ואני יודעת שהוא מודע לכך.
אבל כך או כך אני לא אתן לו לזלזל בי,רק בגלל שהוא חושב שאני לא מבינה.
זה מכעיס אותי כי אני יודעת שהוא חושב,שאני עושה את זה מרחמים.
הוא מתנהג אליי כאילו אני ילדה קטנה שלא מבינה דבר וחצי מהחיים! ובאיזו זכות?!
הוא חושב שבוא מכיר אותי? הוא טועה! אף אחד לא מכיר אותי כל כך טוב כמו שהוא היה רוצה.
אני אהיה שם בישבילו,אבל אני לא אציב את עצמי בתור לוח מטרה לתסכולים שלו.
אם הוא רוצה להוציא עצבים,שיקנה שק אגרוף!

בסופו של דבר,אם הוא ירחיק ממנו עוד אנשים,הוא זה שיפסיד בקרב….


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך