הטבלה המחזורית – פרק 40

בזמן שפרסי ואופאל שניהם נחו אני וירדן דיברנו ביחד.
"אז, ג'יי, מה הולך לך עכשיו בראש?" שאלה ירדן. היא בהתה באדוות המים לאחר שהשליכה לשם אבן.
"ממתי את קוראת לי ג'יי?" שאלתי.
"מעכשיו" היא אמרה.
חייכתי.
"אני… לא ממש יודע" אמרתי "אני באמת לא יודע איפה אונדינה או לאן אנחנו צריכים ללכת".
היא הסתכלה עלי ואני עליה. המבטים שלנו הצטלבו.
הסתכלתי לה עמוק לעיניים הירוקות שלה. ואז זה פשוט קרה. כן, הנשיקה השנייה שלי בחיים והפעם מצאתי את עצמי לא מתנגד לזה ממש.
התנתקנו וירדן חייכה חיוך ביישני מעט.
"זה…. היה לא צפוי" אמרתי.
"אויש, אני לא יכולה עם העיניים שלך!" היא אמרה לי.
"עוד פעם הכתמים האלו?" שאלתי.
"לא, הן פשוט מדהימות" היא אמרה ושוב פעם נישקה אותי.
המוח שלי כאילו נמס לנוזל כאשר היא עשתה את זה.
בדיוק אז פרסי התחיל למלמל ואז פקח את העיניים שלו. הוא ראה אותנו מתנשקים.
"וואי, אחות" הוא אמר ובהה בנו.
ירדן הסמיקה לחלוטין והתנתקה ממני לחלוטין. אפילו מהמגע בין הידיים.
"זה בסדר" אמר פרסי וחייך חיוך.
"גם לך הייתה חברה" אמרה ירדן.
"לפני ה…" אמר פרסי.
"כן" אמרה ירדן.
"למה את מספרת לו?" לחשתי לה "שידע שהיא מתה?".
"שמעתי את זה" אמר פרסי "אבל.. אני לא זוכר אז אני מניח שזה לא משנה עכשיו".
ריחמתי עליו כל כך באותו הרגע.
…
המשך היום עבר כאשר אני וירדן הסתובבנו רק אני והיא בזמן שפרסי "ניקר". לבסוף החלטתי גם אני לישון בזמן שאופאל ישנה. פרסי וירדן נשארו ביחד.
בחלום חלמתי על גשר כלשהו. צללתי בחלום למטה אל תוך המים עד שלבסוף הגעתי למעין ארמון שכולו לבנים חלולות מלאות מים כחולים, כמו שראיתי בחלום הראשון.
הבנתי מיד שזה הארמון של אונדינה, ועכשיו ידעתי בדיוק איך להגיע אליו.
התעוררתי בדיוק שהיה לילה.
אופאל כבר הייתה ערה וישבה ליד מדורה שבה ירדן ופרסי צלו מרשמלו.
"בוקר טוב, או… לילה טוב" אמרה לי ירדן. פרסי צחק.
"היי" אמרתי.
"גם לך היה חלום?" שאל פרסי.
"כן, אבל כלום, רק המיקום של אונדינה" אמרתי.
…