השטן של המלאכית- פרק 1

"מה? למה? אני אשמח לעשות את העבודה! אמרתי למורה."מתוקה בבקשה גשי אלי אחרי השיעור"."בסדר" מילמלתי. אחרי 20 דקות שנראו לי כומו נצח פעמון ביה"ס צילצל, כל התלמידים יצאו בריצת "המטורפים" שלהם. המורה סגרה את הדלת והתחילה:"ובכן,בטח את שואלת את עצמך למה אמרתי שרק את לא תעשי את העבודה על שושלת משפחתך?" לאא יודעת גימגמתי." טוב,אז כשלהורים שלך נודה על כך הם סיפרו לי כמה דברים שאת לא יודשעת עליך והם ביקשו ממני שאת לא תעשי את העבודה".אבל למה? אמרתי בקול רועד. "את זה את תגלי היום בערב כשההורים שלך יחזרו מהעבודה". את רשאית עכשיו ללכת אנג'ל."להתראות גברת כהן" אמרתי ופסעתי מהר לעבר הדלת,"ביי מלאכית" אמרה. הייתי בשוק לא ידעתי מה קרה אנג'ל תירגעי עודדתי את עצמי נחיה ונראה הפסקתי את מחשבותי ופסעתי מהר לעבר הקפיטריה, וכמובן לשולחן של שכבה ט' "שולחן הנטרליים" בו יושבים מי שלא מקובל וללא מקובל בקיצר בינוניים."מה קורה מלאכית?" שאל ויל ופשט את חיוכו הרחב.כרגיל עניתי."אז מה רצתה גברת כהן"? שאלה אמבר בקולה התמים."אאאא היא אמרה שהיא דיברה עם הוריוהם אמרו לה שאני צריכה לנוח וווו את יודעת את ההמשך" שיקרתי."הוריך באמת צודקים את כול כך שקדנית…" החמיא לי אמבר, חייכתי עליה חיוך צנוע.פתאוםשמעתי את השיר של אבריל לאבין "סמייל", זה בטח בצלצול שלי כשבאה הודעה.הנפתי את הטלפון."מה כתוב שם אנג'ל?". "וואי אני לא מאמינה ג'סטין "מהמקובלים" הזמין אותי למסיבה שלו!ואותכם?" קראתי בקול נרגש."כן אותי כן ואותך אמבר?"."כן אני הרי מכירה אותו מכיתה א'"."אותי הוא אף פעם לא הזמין למסיבותיו" אמרתי."גם אותנו אבל השבוע זאת מסיבת יום ההולדת שלו והוא רוצה להזמין כמה שיותר אנשים"."טוב אז כפי שכולם יודעים המסיבה שלו צריכה סליחה קבלו תיקון חייבת להיות מושלמת!" קול הגיח מאחור זה היה ג'ספר. "היי מה קורה אנשים?"שאל.כרגיל כולם ענו לו."נו אז הוזמנתם למסיבה של למסיבה של ג'סטין?".ברור כולם ענו מיד."היי הנה סמנתה אמר ויל היי מה קרה?",שערה השחור גלש על פניה והיא נראתה מאוד אומללה."אאאא… היא התחילה לילל קיבלתי 85 במבחן בפיזיקה!".הוריה של סמנתה היו קשוחים ולא הרשו לה לקבל פחות מ-90."לא נורא לא קרה כלום,מה המבחן היה קשה?" שאלה אמבר. כן,מאוד 30 עמודים וזאת התוצאה ה-3 הכי טובה,באסה התרגלתי לקבל את התוצאה הכי הכי טובה!."מה?!" קראו כולם בתהדמה "המורה השתגע רק לפני חודש התחלנו ללמוד!". "כנראה שהשתגעה" מילמלה סמנתה בקולה העדין."אל תדאגי תגידי שזה היה מאוד קשה לך וחוץ מזה את תמיד מקבלת 90 ומעלה תדברי עם הוריך ותבטיחי להם שתתאמני יותר ובפעם הבאה תקבלי ציון טוב יותר" אמרתי."את יודעת אנג'ל את פשוט מלאכית!" אמרה סמנתה.עוד משהו אנשים קוראים לי מלאכית כי הם חושבית שאני יודעת לייעץ ולפתור בעיות וגם כי אני נראית כמו מלאכית אבל אני לא ממש חושבת כך, ישל שיער בלונדיני עם תלתלי בקבוק ועיניים מיוחדות כאלה גדולות בצבע ירוק-צהוב מן דבש כאלה ואני בגובה סבבה כזה, אני לא גבוה ולא נמוכה אני מטר 65… מחשבותי נתקעו בגלל הצלצול האיום של ביה"ס,כולם מילמלו ביי אחד לשני ורצו לכיתות.