המוות מחכה לך בסיבוב… – פרק 12
"למה שאני פשוט לא אתאבד?" שאלתי.
"למה שתעשה את זה?!" שאל נורמן בפאניקה.
"כי גם ככה המוות רוצה אותי!" אמרתי.
"אל תעשה את זה" אמר נורמן.
"אבל גם ככה הגורל שלי למות, אני מעדיף ככה מאשר תאונה מביכה" אמרתי.
"אבל…. אולי נעלה לבד על הדרך לנצח את המוות" אמר נורמן.
"לא אנחנו לא" אמרתי "המוות יעשה הכל שלא יעלו על זה".
"אבל למוות אין גוף!" מחה נורמן.
"אבל הוא סוג של כוח" אמרתי.
"ולכל כוח יש כוח נגד" אמר נורמן.
"ו…" אמרתי מסוקרן פתאום.
"אז פשוט צריכים לחשוב איך להתנגד לתוכניות של המוות" אמר נורמן.
"אבל איך נדע אותן?" שאלתי.
"אנחנו חייבים לראות, להזהיר את כולם, להגן על עצמם" אמר נורמן.
"אבל זה בלתי אפשרי!" מחיתי.
"זה חייב להיות" אמר נורמן "חייבים למצוא דרך לנצח את הטירוף הזה".
…
(קרטר)
"ילד, אני מבקש ממך לצאת מהחנות" אמר קרטר לילד. הילד היה בעל שיער שחור פרוע. העיניים שלו נראו על-טבעיות, אדומות שחורות שכאלו.
"לא קרטר ביסמוט, אני לא אצא" אמר הילד. היה לו קול על-טבעי בעליל.
קרטר פער עיניים.
"אתה תוהה מי אני?" שאל הילד. העיניים שלו זרחו בעוצמה גבוהה.
קרטר צרח ואז ברח מהחנות. הוא טרק אחריו את הדלת והתנשף.
הוא הסתכל וראה את הילד מאחוריו. הוא רץ לעבר הפארק בזמן שהילד ריחף אחריו.
קרטר מיד הבין מי הילד. הוא הבין שהמוות דווקא כן לובש גוף.
תגובות (2)
בגלל האתר הזה אני אלמד לאהוב סיפורי אימה!
אבל בינתיים אן לי במאגר מילים שיכולות לתאר סיפור כזה…
(יש לך משהו נגד הסיפורים שלי?)
איזה מפחיד אבל גם מעניין!
אהבתי!!!
וכל הכבוד רואים שאתה אוהב ליכתוב סיפורים וגם כתבתה 561 סיפורים אני חושבת שזה מצויין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!