אבודה עונה 2 – פרק 2

הצלחתי להחניק את הדמעות והתחלתי להקשיב.
"… זה קרה לפני יומיים כך מעריכים במשטרה, הנרצח פנה אל רוצח בדברים אך הרוצח מיהר לתפוס את הסכין הקרובה אליו. עדיין לא נתונה למשטרה זהותו של הרוצח. הותר לפרסום כי זה קרה בדירה קטנה בלב תל אביב ליד….". פערתי את עיני למראה הדירה שהרשו בסופו של דבר לפרסם תמונות.
דם היה מרוח על הרצפה, הספא הייתה קרועה – סימני מאבק כך סברו במשטרה. כמה מהתמונות היו מזעזעות יותר מהאחרות.
בחנתי שוב את הדירה ופתאום היא נראתה לי מוכרת כל כך, למה השטיח או הספא הקרועה, השולחן הרעוע והטלוויזיה השבורה נראים לי מוכרים כל כך? איפה ראיתי אותם בעבר?. ואז זה הכה בי, ידעתי מאיפה אני מכירה את הריהוט, את הדירה.
זה היה הבית של מני.

"למה שזה יהיה הגיוני?" שאלה אותי אמא דרך הפלאפון
"אמא אני אומרת לך שהדירה הזאת היא הדירה של מני!" אמרתי בפעם השלישית.
"אבא…. ידע משהו?" שאלתי
"לא סיפרתי לו כלום" אמרה אמא
"אמא אני צריכה שבאמת תחשיבי" אמרתי בשקט "יכול להיות שסיפרת במקרה?"
הבטתי בפניה. "לא, באמת שלא"
"את בטוחה?" ניסיתי שוב
"אני בטוחה מאי, אני עסוקה. אני אדבר איתך כשאחזור הביתה" היא אמרה.
השיחה התנתקה וזרקתי את הפלאפון על המיטה. "לעזאזל!" קראתי.

"למה שזה יהיה הגיוני?" שאל אותי סהר
למה אף אחד לא מאמין לי?" אמרתי בכעס ושתיתי את הקפה שלי.
"את נראית ככה מאד חמודה" הוא צחק
"כשאני כועסת?" השבתי
"סליחה" הוא אמר והרצין "לא לעניין"
"תודה" אמרה וערבבתי את הקפה שלי עם כפית
"אז גם אם זה מני" אמר סהר "איך תוכלי להוכיח את זה?"
"אני עדיין לא יודעת" אמרתי "אני יכולה ללכת למשטרה ולומר שאני יודעת של מי הדירה"
"אבל אז הם…"
"מה קורה חבר'ה?" שאל מאור "סליחה על האיחור"
"רגע, מאור" אמרתי
"מה?" הוא שאל. הוא סימן למלצרית וביקש כוס של קפה.
"אבא שלך שוטר לא?" שאלתי
"כן" הוא הביט בנו סוף-סוף "אז מה?"
"אז אבא שלך מקבל עדכונים מהמשטרה לא?" שאלתי והוא הסכים לשתף פעולה רק אחרי שקיבל את הקפה שלו.
"טוב, כן" הוא אמר "קרה איזה רצח בתל אביב שכולם מדברים עליו. יש שמועות שהרוצח ברח לפה, לחיפה"
הבטתי בסהר בדאגה. מאור הבחין שמשהו לא בסדר והוא הביט במבטינו המפוחדים.
"מה כבר אמרתי?"
"מי שנרצח…." אמר סהר בשקט "הוא אבא של מאי". מאור השתתק ובהה בי.
"והרוצח הוא זה שתפס אותי כשברחתי, אתה זוכר?". מאור לרגע הנהן ואז השתתק.
"זה מני" אמרתי.

"אז מה התוכנית?" שאל מאור אחרי שגמר את הקפה שלו, הושטתי לו מפית והוא ניקה את פניו.
"תוכנית?" שאל סהר
"כן תוכנית, אנחנו נתפוס את מני"
"מאור אנחנו נערים בגיל ההתבגרות" אמרתי "מה אנחנו יכולים לעשות?"
"אני רוצה להתרכז במשהו מלחיץ יותר" אמר סהר "אם הרוצח מסתובב בחיפה…."
קלטתי על מה הוא מדבר. "זה אומר שמני מסתובב פה. בייננו"