המסתורין בסוף העולם…23

מהרגע שהיא נכנסה לבית הוא הרגיש אותה , וכשהיא הגיעה למדורה הוא הלך אחורה ונבלע בחושך , אף אחד לא שם לב לכך חוץ ממייקל ואשלי .
בהחלט עברו עליהם חודשים לא קלים , הם היו צריכים לסבול אותו ואת כל העצבים שלו , לשמור על מרחק מאמה ובו בזמן קרוב . ….
אותו לילה כאשר כולם הלכו לישון אמה ישבה מול החלון וציירה את החושך , היא הייתה כל כך מרוכזת בחושך שהבחינה בתזוזה פתאומית , מישהו מתאמן שם חשבה לעצמה וכשראתה את ג'וני יוצא מהחושך בחולצה קצרה ומזיע אמה הדפה את הכיסא אחורה ויצאה מטווח הראיה שלו ושלה . היא לא מוכנה לראות אותו החליטה , "את סתם מפחדת " אמר ההיגיון . לא היה לה כוח למלחמת מחשבות והיא נכנסה למיטה לשינה חזקה . " בוקר טוב " אמרה אליס מחייכת אל אמה , אליס זזה ואמה התיישבה בין אליס ולוק , לוק הניח יד על הכתף של אמה וחיבק אותה , "אל תדאגי נאכיל אותך פה " אמר . "אני בסדר גמור אני לא יודעת מה הקטע שכולכם אומרים לי שהרזיתי נשארתי אותו דבר . "את צוחקת ? , את ניראת כמו דף " אמרה ניקול בהלם . "טוב בואו נעזוב את "ההרזיה " שלה בשקט " אמר זאק וקרץ לאמה .
אמה צחקה , אכלה ודיברה , עד שהרגישה בנוכחות של ג'וני , היא הרימה את העניים וראתה את ג'וני נכנס לחדר אוכל , הוא השתנה הרבה ! , קבעה אמה . השרירים שלו התנפחו עוד , וכרגיל הזיפים הסתירו צלקת שרק מקרוב ובעזרת מגע יודעים שהיא קיימת , הבעת פניו הייתה קרה ואטומה . הוא שידר רצינות וכוח , חשבה .
בלי ששמה לב אליס העמיסה לה שוב צלחת עם אוכל , "תפסיקי להאכיל אותי אכלתי מספיק תודה ! " אמרה אמה נבוכה .
עכשיו רואים אותה יותר ברור חשב ג'וני , בלילה הוא לא הצליח לראות אותה מהחלון , היא הספיקה לברוח . ועכשיו הוא שם לב , השיער שלה ארך יותר , היא נשארה בהירה למרות השיזוף הזמני שיש לה עד החורף , אבל השינוי הכי גדול היה בעיניה ובגופה , היא הרזתה בצורה קיצונית מאוד "למה זה אמה ? מה קרה שגרם לך לשינוי הזה? " חשב לעצמו ג'וני . והמבט בעיניה היה נטול רגש , אבל כשהיא הסתכלה על אחד מהאנשים סביבה הניצוץ חזר לעיניה , "מה יופיע לך בעניים כשהמבטים בייננו ייפגשו ?" שאל ג'וני שוב את עצמו . "בואו נודיע להם כבר ! " אמרה אשלי קצרת רוח .
"טוב , שקט שנייה " ביקש מייקל , "נוסעים היום לים ב 10 יוצאים נא להיות מוכנים " אמרה אשלי וחייכה.הם הגיעו לים ואמה הרגישה שהיא כבר מיצתה את הים וישבה על החוף ליד לוק ונתנה לו להרגיע אותה . "תספר משהו " ביקשה אמה . לוק הבין שהיא רוצה לדעת על ג'וני ופשוט זרם איתה .
"מאז שעזבת קרו הרבה שינויים , בחודשיים הראשונים אשלי ומייקל בעיקר שלטו כאן . את ג'וני היינו רואים פעם בשבוע וזה אולי , והוא נהיה רציני וקר רוח , הרבה זמן הוא לא צחק או חייך , עד שאשלי ומייקל יום אחד פשוט לקחו אותו לאיזה מקום ומאותו יום הכול חזר להיות עצמו , מה כן זה שהוא עדין קשה וקר אלינו לפעמים " . אמה ניסתה שההתעניינות שלה לא תסגיר אותה ושיחקה את עצמה נרדמת עד שבאמת נרדמה . היא התעוררה בשעה 4 כאשר כולם כבר התארגנו לחזור , "איך היה..?" שאל מייקל את אמה , "ישנתי כמו תינוק " ענתה צוחקת . מייקל הניח יד על כתפה וחיבק אותה "באמת שהתגעגענו אליך " אמר ונשק לה למצח .
אחרי ארוחת הערב אמה ישבה בחדרה וציירה , כאשר אשלי נכנסה לחדר , "את יכולה לרדת לחדר העבודה יש לנו ישיבה שם עם הארי " ביקשה . אמה המופתעת לא ידעה מה לשאול קודם , "למה אני צריכה להיות שם? , הארי ביקש שאני יבוא? " . "את תביני הכול רק בואי כבר " אמרה אשלי ומשכה את אמה לחדר העבודה .
היא נכנסה לחדר העבודה , מייקל ישב על הספה מולו ישב הארי ועל השולחן נישען ג'וני , אמה נכנסה לחדר בשקט והתיישבה ליד מייקל , "אמה מה שלומך ? " שאל הארי בנימוס , אמה הרימה את עיניה ותקפה בהן את הארי , "לוחמת " אמר בשקט והמשיך , "אני שמח שחזרת אמה " , אמה קטעה אותו בחוסר סבלנות , "תגיע ישר לעניין " אמרה .
"אנחנו צריכים את העזרה שלך " התחיל להגיד כשאשלי ביקשה מהארי , "אתה מוכן לפרט יותר !? היא עוד תחשוב שזה ניצול " .
"אז ככה , לפני 4 חודשים אחרי שעזבת מצאנו את האדם בעל המפתח הזה , אבל מצאנו אותו מאוחר מידי הוא היה מת " אמר הארי , "מה זאת אומרת מת ? הם הגיעו לפניכם ? " שאלה , "כן ולא " ענתה אשלי . "כן הם הגיעו לפנינו ולא המפתח לא אצלם , הוא נמצא במקום שקוראים לו "סוף העולם " , זה לא באמת סוף העולם זה שם המקום " אמר הארי רגוע והמשיך ,"את יודעת שלא רק אנחנו מחפשים את המפתח הזה , גם הם ובמהלך החודשים שהיית בבית הם ניסו לא פעם לפגוע בך או במשפחה שלך , רק בשביל לקבל אותך . אבל שלושת אלה " אמר והצביע על מייקל ג'וני ואשלי , "דאגו לך כאילו את נכס חשוב , הם דאגו שתהייה סביבכם אבטחה ותוכלו לחיות בשקט עד שהבנו שככה זה לא יימשך , אז ההורים שלך נסעו למשימה חדשה . וכששאלנו אותם מה איתך הם ביקשו שתהייה אצלנו כי כאן את הכי בטוחה , הסכמנו ללא תנאים וללא הצעות , כי את חשובה לכולנו …" , אמה שוב קטעה אותו ואמרה , "רק אל תתחנף זה מעצבן אותי " .
"אלוהים ישמור ! , אני אפילו לא יודע מה זה להתחנף אני רק מנסה להתנצל כמו שצריך ! " אמר הארי בעצבים .
"אני יעזור בתנאי אחד " אמרה אמה , הארי הנהן לסימן של המשיכי והיא המשיכה , "אל תלחצו עלי זה יבוא לבד " . הארי הסכים מיד . אחרי מספר שניות אשלי ומייקל יצאו מהחדר ואמה באה לצאת אחריהם . "חכי אמה " ביקש הארי , אמה הסתובבה והביטה הישר בהארי , "לפני שניכם אני רוצה להתנצל " בזמן שהוא אמר את זה אמה הסתובבה בחזרה לכיוון הדלת וג'וני קטע אותו , "הארי , עזוב …" אמר ואמה יצאה מהחדר . "קשה וחזקה כמו אבן " חשב ג'וני כשנשאר לבד לחשוב .
אחרי ארוחת הערב , אמה ישבה בחוץ עם אליס והן הביטו בכוכבים , עד שאמה הרימה את הראש הרגישה מחט בצווארה ונרדמה .