האחד! [הקדמה]

היא מתה… אני לבד עכשיו, אני צריכה לשרוד מול כל העולם- אימא שלי עזבה אותי לבד!
אבא שלי? צריך לחפש אותו בקרקעית הים…
אחותי כריסטין חוזרת מן הלבן, לוקחת אותי איתה לאלסקה- לא שרציתי ללכת…
שם- אני שוב מצליחה לנשום- לא לבד, האחד עזר לי
ראין… מוזר בעל עיניים סגולות, מתקרב אליי יותר ממה שצריך… הוא מזעזע את הקירות הרעועים שעליהם אני נשענת, ובונה אחרים, חזקים יותר- ואז מפיל אותם חזרה כשאני מגלה את האמת
אף- פעם לא הייתי קרובה כ"כ למות, וגם אם הייתי- כניראה שלא ידעתי
עכשיו אני רואה את הסכנה ובמקום לברוח אני נותת לגורל לחתוך אותי- לא כי הייתי טיפשה- הייתי יותר מידי מאוהבת
התאהבתי בבחור הלא נכון כניראה- לא שאכפת לי! – בינתיים….
אחרי הניתוח שעשיתי כשחליתי, הודיעו לי שתולשים את אהבתי היחידה- האחד
איך הגעתי ליערות הגשם בברזיל כדי להרוג דריאדה… אני לא זוכרת! אולי כי היא רוצה להרוג את האחד? אולי… ואולי כי היא פשוט רוצה להשמיד כול דבר שהכרתי! גם אולי… או שפשוט בא לי להרוס את זו שרוצה לתלוש ממני את הלב
מזל שאני צלפית טובה…
עכשיו זה או אני או היא- אני אנושית, הוא… לא! עכשיו אנחנו עומדים מולה, מול דריאדה שרוצה להרוס אותנו, חזקים ושבורים יותר מאי פעם…
אם האחד יצליח להרוג את אהבתו ההיסטורית אז גם אני אהיה מוכנה!