עיר עתידית – פרק 3 – עונה 2 – ההודעה של אורגון!

עיר עתידית – פרק 3 – עונה 2 – ההודעה של אורגון:
"רוצה לראות את החברה הקטנה שלך?" שמעתי קול, בלי לחכות לתשובה הקול המשיך לדבר: "טוב אז אני, לא אהבתי את היחס הקודם שלך אליי. אז אני מעדיף לשמור אותה אצלי קצת, מה אתה אומר?"
זה היה המסר הראשון, אבל יהלי, טום ואמה הסתכלו עליי במבטי אימה… למה? רגע, אני הייתי אורגון?
הוא נכנס לתוכי? אני מבין למה יהלי ואמה פוחדים כל כך, טום עמד בפה פעור. "זו טכנולוגיה מתקדמת מאוד… דרושה הרבה אנרגיה כדי להפעיל גלי קול שנכנסים לראשו של אדם וגורמים לו להעביר מסרים" "אז אני הייתי אורגון?" שאלתי, באימה כמו יהלי ואמה. "כנראה שכן" טום ענה. נבהלתי…
איך נציל את אדיסון? הרי כל המידע שיש לנו עכשיו הוא שאורגון חטף אותה ואין לנו שום מושג איפה היא… מה נעשה עכשיו? "המאתר שלי!" יהלי צעק. "המה?!" אמה שאלה. "המאתר שלי, הוא יוכל למצוא את אדיסון", "אז תוציא אותו כבר למען השם!" אמה צרחה עליו. יהלי הוציא את המכשיר הכסוף מכיסו ודיקלם: "אדיסון, מאתר" המכשיר ציפצף ולאחר 10 שניות וגם 10 שניות יותר מידי המכשיר דיקלם: "אדיסון צ'רלס, מקום הימצאות – מאדים, מרחק: 10,000, מטרת לקיחה – בת ערובה" המומים, עמדנו בדממה, טום כבר התקדם לעבר משרד המנהל אבל לפני שהספיק תפסתי בידו: "לא! אסור שהם ידעו, בבקשה תסמוך עליי" טום הבין למה התכוונתי, הוא עצר ואמר: "בסדר, אבל תיזהרו ותעשו את זה מהר, תעשו את תוך שלושה ימים לכל היותר, אסור הרבה זמן שלא יחשדו, אני אודיע שחליתם, אבל זאת הפעם האחרונה שאני נותן לכם ללכת ככה, ברור?" "כן" אמרתי, יהלי ואמה בכלל לא ידעו מה קורה, הם הביטו בי ובטום מבולבלים, שתי שניות אחרי זה, טום עבר במשגר וחזר לחדר המורים. אני תפסתי להם בידיים ואמרתי: "יש לנו שלושה ימים לנסוע למאדים להרוג את אורגון ותומכיו ולהציל את אדיסון, אני מקווה שאתם מוכנים, אם לא, לא אכפת לי, תוך שלושה ימים אנחנו פה עם אדיסון, בסדר?!" התחלתי לקחת פיקוד, זה היה כיף קצת עם שני ילדים ולא עם מאתיים אז התארגנו מהר: "הודעתי להורים שלי הם לא יגידו כלום, אל תדאגו, ארזתי לנו בתיק קצת אוכל ושתייה" אמה אמרה. "בסדר, הבאתי כמה דברים שיעזרו לנו נגד אורגון" יהלי אמר. "ואני הבאתי רובה" אמרתי, לא צפוי אהה?… טוב אז גם הם לא ציפו לזה: "לקחתי אותה ממרתף הנשק התחתי" אמרתי. "א אבל זה למטה ממש ממש ממש למטה" אמה גמגמה. "טוב אז הצלחתי לחשב כמה דברים ולקחתי רובה ועוד שניים לכם גם" אמרתי, בשעה: 17:34 היינו מוכנים ליציאה, מצילים את אדיסון, המשימה הזאת נראית קצת בלתי אפשרית וגם בהתרעה ממש קצרה, אבל אתם כבר רגילים לזה בסיפור הזה לא?