תעתועי הלב-המשך..

דין וסיוון דיברו בניהם,כשהם יושבים על הספסל….לאחר,שעדיין,לא נסגר בניהם דבר..
"אני צריכה ללכת.."אמרה סיוון לפתע..
דין הביט בה בעיניו הבהירות..לאט לאט,משחרר את ידה מידו..
כשהיא נעלמת לו בתוך המוני האנשים..
היא הוסיפה לרקוד..
סיוון הותירה אותו שם לבדו..עם פצע מדמם, עמוק,בלב שלו.
כשהגיעה הבייתה,מצאה אותו יושב במרפסת,עם בקבוק וויסקי.
"המצב כל כך גרוע?"שאלה,נגשת אליו.
"מה פתאום אכפת לך ממני?..שאל,פגוע.
"דין,אל תהרוס את מה שיש עדיין בנינו."בקשה.
"את מתכוונת..מה שנשאר.."אמר
"אל תחשוב שלא אכפת לי ממך.."החלה לומר.
"אם באמת אכפת לך ממני,עיזבי אותי לנפשי.."אמר..רוי אלכוהול.
"האלכוהול מדבר מגרונך.."אמרה..
"עיזבי אותך מאהבה..זה סתם כאב בלתי נסבל.."אמר…"זה הורג בסוף".
"אתה חייב להתאפס.."אמרה..מנסה לגרום לו,להפסיק לשתות.לוקחת לו את הבקבוק מהיד.
"יש לך המון חוצפה לבוא אליי אחריי מה שעשית לי!!..נעצת לי סכין בלב,ועכשיו את מבקשת סליחה?!"קרא.
"דין,אתה במצב לא טוב.."היא אמרה.
"אל תאמרי לי באיזה מצב אני!"קרא.
"שתית כמעט את כל הבקבוק!,אתה שיכור.."קראה
"אני רוצה להיות לבד.."ביקש.."לכי לישון.."
סיוון נגשה לחדרה..מחליפה בגדים..מתארגנת לשינה..
הוא לא יכול היה לסלוח לה על הכאב שגרמה לו.
היחסים בניהם התערערו בעקבות אותו ערב..
דין ניגש אלייה.לאחר שהבחין בה יושבת על הספה.
"רק שתדעי:אני לא סובל אותך..על מה שעשית לי.."לחש לה..
"החלטנו,שאנחנו לא ביחד..,"הזכירה לו.
"את צודקת.."אמר לה,רגוע.
במשך זמן רב..הם הוסיפו לא לדבר זה עם זו,בעקבות אותו ערב.
היחסים בניהם התערערו,מאוד.הם היו מסוגלים לעמוד זה מול זו,ולא לומר,מילה.אף לא מילה.
"למה הוא מתנהג ככה?" שאלה את רחלי.
"הוא פגוע."ענתה לה רחלי.
"הוא מעצבן אותי.."קראה.
"עד שלא תראי לו שאיכפת לך..הוא לא ידבר איתך."אמרה שוב.רחלי.
דין הבחין בה יושבת במרפסת,בוכה..היא פגועה..ממנו.
רגשות האשם,כרסמו בו.זה כאב.
ימים שלמים..חשה סיוון בדיכאון..אך,לא,הוא לא יכול היה לגשת אלייה.הוא נכנס לחדר שלו .סיוון,ישבה בחדרה,חושבת ומהרהרת,ביחסיה איתו.פגועה.
עד שיום אחד,היא תפסה אותו לשיחה.
"זה לא יכול המשך ככה.."אמרה לו,כשעצב בעינייה.
"לא אכפת לך ממני."אמר.
"זה לא נכון.כן,אכפת לי ממך.אני לא יכולה יותר עם היחס הזה.."קראה.
"איזה יחס?"שאל..מביט בה ,מנסה לשלוט ברגשותיו.
"אתה קר אליי,קפוא..אני אחרי אותו לילה,שכבתי כל הלילה, במיטה שלי,ובכיתי..דיממתי בתוכי."אמרה,כשדמעות זולגות מעייניה.עכשיו,היא נפגעה,ממנו.
"אז,למה לא אמרת כלום?"אמר,מבטו הקר,התחלף פתאום במבט,עצוב.כאילו,משהו,אצלו,בפנים,נשבר לפתע.
"אני לא יכולה עם זה יותר דין.."נאנחה.."אתה צריך להחליט מה אתה רוצה.."
"למה,את מתכוונת?" שאל.
"לפי אייך שזה נראה.אני ואתה כבר לא נוכל להיות ביחד."אמרה.
"מה?"קרא.
"אתה איבדת אותי דין."אמרה לו..,זה אבוד."
הייתכן,שהקרח נשבר סופסוף?הוא הבין שהוא,מאבד אותה.כשברגע לאחר מיכן,ניגש לחדר האמבטיה,מביט על עצמו,במראה…הוא חש מין,מחנק.כאילו בלע,פיגיון חד שדקר אותו בגרונו ומילא את פיו דם.כאב עז בחזה.הוא רצה לצרוח.לזעוק, זעקה לשמיים.
תחושת אובדן.דמעות,חנקו בגרונו.
כשדין הביט בבואתו המשתקפת במראה..כועס על עצמו.מתפוצץ מכעס.
"מה אתה עושה,דין?" שאל את עצמו.."זו, אינה הדרך.למה אתה פוגע בה??"
הוא התעצבן ושבר את המראה מרוב כעסו..ואחז בידו שבר אחד מרסיסי המראה.
סיוון ששמעה את הרעש ניגשה לשם בבהלה.
המחזה היה נורא.היא מצאה את דין,שוכב בשלולית דם.
"דין!!"היא רצה אליו.."מה..מה ניסית לעשות???"
"עיזבי אותי מנוחה.."קרא.כשידו מדממת…"הניחי לי..!"
"ניסית לחתוך את הוורידים!"קראה.."אתה מדמם!"
"אני..בסדר.."קרא..מאבד את הכרתו..הדופק שלו צנח.
"רחלי!!!!תזעיקי אמבולנס!"קראה סיוון בבהלה.
"אני לא מאמינה שחתכת את הורידים!"קראה..מנסה לעצור לו את הדימום.
דין התעורר בחדר לבן….מבחין בסיוון,יושבת לידו.
"סיוון??.."אמר..איפו אני??..אני מת..?"שאל
"לא."חייכה.."אתה בבית חולים."
"אייך הגעתי לכאן?" שאל..
"סיפור ארוך.."אמרה..
"למה..לא,נתת לי למות?" שאל..",לא ויתרת עליי.."
"אני אוהבת אותך.הבנתי את זה,רק כשחשבתי שאני מאבדת אותך.."אמרה
הלב שלו כל כך,כואב.רק אהבתה תוכל כעת לרפא אותו.
"אין חיים בלעדייך.."אמר לה.
"מה??על מה אתה מדבר?"התפלאה.
"כשהבנתי שאני מאבד אותך, אני,איבדתי את הרצון לחיות.."קרא.."ואת,הצלת אותי."
"רצית למות?" שאלה נסערת..
"אני לא מסוגל,לחיות בלעדייך,סיוון.."לחש.דמעות הציפו את עיניו,"אני מצטער,על הכל."
כף ידו,נאחזה בכף ידה..כשהוא מבין,עד כמה הוא אוהב אותה..עד מוות.הוא מוכן,למות למענה.
אפילו,שפגעה בו..למרות כל הכאב.שהחל פוצע אותו מכל כיוון אפשרי.
"אני אוהב אותך."אמר שוב..מביט בה בעיניו הבהירות..כשדמעה,או שתיים,זלגו מהן.
ליבו שתת דם.הוא הבין,כי לעולם,לא יאהב אף אחת בצורה שכזו.