רומן אסור-פרק 2

ג'ף נעור מחלומו,מזיע..ליבו הלם בקצב מהיר..
"או מיי גוד..,הוא קרא..
הוא חלם עלייה..
בניגוד לכול מה שחשב עלייה..בליבו,זה היה קצת שונה.
הוא מצא עצמו בסיפריה,עם כוס ויסקי..
"קשה לך להרדם?"..נשמע קולו של אביו..
"כן.."ענה ג'ף..
הוא לא רצה לספר לאביו שחלם על החברה שלו..
"לורה עושה לך חיים קשים?"שאל שוב האב..
"לא..זה בסדר.כבר התרגלתי ליחס שלה.."ענה,לוגם מכוס המשקה.
ביום המחרת..
בארוחת הבוקר..התיישב ג'ף ליד לורה..
"בוקר טוב קאובוי..,"אמרה.."קפה?" הציעה לו..
"תודה..,"ענה משיר אלייה מבטו.
יחסה אליו לא השתנה..היה זה רק בחלומו.
למרות שהיא הסתכלה עליו במין מבט..שרצתה פשוט לטרוף אותו..מראהו,השרירי,החסון.היפיוף הזה עשה לה את זה.שבה אותה.למרות שלא נתנה לו אפילו רמז..
"אני..חייב לזוז."אמר..לאחר שגמר לאכול את ארוחת הבוקר שלו.
"החמצתי משהו?"הופיע לפתע,אביו של הבחור.
"לא,אבא..אני פשוט ממהר.אני נוסע ללימודים.."אמר.הוא לומד מישפטים.
מישפחה יוקרתית.
מאוחר יותר..
כששב מהלימודים..פגש אותה ג'ף בקנטרי קלאב..משחקת טניס נגד המכונה..
"אולי תשחקי עם שחקן אמיתי לשם שינוי?"שאל..
"בא לך משחק?"שאלה..
"אני אנצח אותך.."הבטיח.
והם החלו לשחק..
מזיעים,בשמש..משחק מטורף וארוך..במשך שעתיים..
"עוד לא התעייפת?"שאלה..כבר מזיעה..
"לא..אני מלא אנרגיה.."קרא.מייאש אותה.
"כבר אין לי כוח.."קראה..,"אני רוצה לשבת.."
"אז ניצחתי.."קרא
"ניראה לך..?"היא לא ויתרה לו.
"את נראית סחוטה..שבי תנוחי.."קרא.
"אתה טוב.."קראה מתיישבת.."ואני מתמוטטת.."
"מי לימד אותך לשחק טניס?"שאל.
"אבא שלי.."סיפרה..
"את משחקת גרוע.."קרא.
"תודה על המחמאה."קראה.."אתה נהנה לרדת עליי?"
"לא בקטע של לרדת עלייך.."נשבע לה.עדיין חושב על החלום שלו מאז..
חלפו קצת יותר מחודשיים מאז אותו יום.חצי שנה,מאז נכנסה לחייהם של ג'ף ואביו..
מסיבת קוקטייל..כל המי ומי,היו במסיבה..
ג'ף התבודד לו,אוחז כוס שמפניה..כשלפתע הבחין בלורה,לבושה בשמלה מדהימה,של מעצב ידוע.
היא נראתה נוצצת מתמיד.גם היא התבודדה.היא נראתה לו עצובה.
."מדוע נפלו פנייך?"..שאל אותה..
"אביך ואני קצת מרוחקים זה מזו..הוא עם אנשיו,הותיר אותי לבד.אני לא מכירה פה אף אחד..
"תירקדי איתי?"הזמין אותה..
"בכייף.."ענתה..
"הם רקדו..כשג'ף לא מצליח לשמח אותה..
"אני מבין לליבך.."אמר.."אך,זו מסיבה..נסי קצת לשמוח.."
"אני,לא מסוגלת.."אמרה..
"אני מתנצל על היחס שלי..מההתחלה..אז,כשאמרתי שאני שונא אותך..לא באמת התכוונתי לזה.."התנצל..
"גם אני מתנצלת על שזילזלתי בך.."חייכה.
"שביתת נשק?"הציע..
"מקובל עליי.."חייכה..
"אני רוצה להראות לך משהו יפה..בואי איתי.."אמר..לוקח אותה איתו.ידו בידה,עלו אל הגג.
"לאן אנחנו הולכים?"שאלה
כשהם עומדים על הגג..
"הביטי.."קרא..מראה לה את הנוף.
"איזה יופי!!!!"קראה..מביטה בנוף.,"מעולם לא ראיתי את זה..זה מדהים!"
"אני שמח שגרמתי לך לחייך.."אמר,מביט בה..
כשאז נעמדו,זה מול זו..
ג'ף,התנשם..
"תגידי..אני שומע רעמים?"שאל..
"רעמים..?"שאלה..
"או..שזה רק הלב שלי..?"שאל
"מה?"שאלה..
"וואו,תרגישי.."אמר..מביט בה..כשזו חשה את פעימות ליבו..
הרגע הזה היה בלתי נמנע..
לורה ..שמחתה את הדמעות,חשה בשפתיו,שנשקו לה..
זה היה נעים..נשימות לא סדירות,עמוקות..
הם החלו מתנשקים על הגג..נשיקה ארוכה וחזקה …
"אני שמח שניכנסת לחיי,לורה.."אמר. לאחר מיכן..
כשהיא מביטה בו..לא מאמינה שנישק אותה..כשהיא אוחזת את ליבו בידיה.
כשלאחר מיכן הותירה אותו שם לבדו..בורחת,אל חדרה..
"חכי..לורה.."החל ללכת בעיקבותיה..
"זה לא אמור לקרות.."קראה..
"אבל,זה קרה.."קרא לעברה.."אל תלכי ממני.."
"מה אתה רוצה ממני,הא,ג'ף?"שאלה..
"אני רוצה להיות איתך.."הסביר..
"בתור מה?"שאלה.."בתור שעשוע?"
"מה?!"קרא..מעט,פגוע..,"תביטי בי,אני פגיע עכשיו..מה נראה לה שאני מנסה לעשות?"
"לנצל אותי?"שאלה..
"למה שאעשה זאת?…..קרא…"תביטי בי..הביטי לתוך עיניי,אני ..מוצף ברגשות,שאני לא יודע מה לעשות איתם..לא סתם לקחתי אותך לכאן,והצמדתי אותך לחזה שלי.."
"לך מיכאן.."גרשה אותו..
"למה?..למה את מענה אותי?..גם ככה להיות לידך..ולדעת,שאסור לי לגעת בך..זה עינוי בשבילי.."קרא,נסער.
"למה אתה מדבר ככה?"…שאלה.
"……….אני אוהב אותך….."אמר לאחר שתיקה ארוכה.
"אהבה?"..חשבה לעצמה.."אתה,אוהב אותי?"שאלה אותו..
"..לא אשקר לך..עד עכשיו,הייתה בנינו מלחמת עולם..אבל,אני עומד מולך,ולא מצליח לנשום..כפות הידיים שלי מזיעות,הלב שלי דופק כמו מטורף..אני פשוט,מאוהב בך."קרא.
"ואם..אני אגיד לך,שאני מרגישה אותו דבר…?..תאמין לי?"שאלה..
"לא כל כך..אחרי מה שעשית לי.."ענה..
"מה עשיתי לך?"שאלה..
"פגעת בי.."אמר.."אני קצת..פגוע ממך."
"אני מתנצלת.."הצטערה.."על הכאב,שגרמתי לך..תהיה מוכן לסלוח לי?"
"כן,"ענה.."תני לי זמן.."
"אז..מה עושים עכשיו?"שאלה.
"נצטרך,להסתיר את הרומן בנינו.."הציע….,"לשמור על פרופיל נמוך.."
"מתי שהוא נצטרך לבשר לו.."אמרה..
"בבוא העת.לא עכשיו.."ענה…