גורלו של אוקווד – פרק ג' – שאלות רבות נשאלות, שאלות מעטות נענות

"הם בני אדם.זהו שמם בפי עצמם.אדם הוא איזה מישהו מהמיתולוגיה שלהם"
"מהי מיתולוגיה?"
"מיתולוגיה.תורת המיתוסים.מיתוס הוא סיפור היושב על הגבול הדק בין אגדה להיסטוריה."
"אם כך מיתולוגיה – "
" – היא אוסף של כאלה."
"אז מיתוס הוא היסתוריה או אגדה?"
"זו המתיקות במיתוס.אתה יכול להאמין במיתוס.אתה יכול לא."
"נחזור לשאלה הראשונה."מיהם האנשים שהביאו לי את ה… איך אמרת? מכתב?"
"כן, מכתב. הם דתיים. לוקחים את המיתולוגיה כאמת שבלתי ניתן להפריכה, וחיים על פיה."
"אבל למה הם גורמים לפרה להפסיק לחיות?"
"הדבר לא כה נורא בעיניהם, מאחר ומעטים מהם האנשים העוברים את שנות השבעים לחייהם"
"מה?!"
"וחלקים נהרגים עוד קודם לכן"
"איך?"
"דרכים משונות. רובם על ידי אחרים, שרוצים את האדמות שלהם. או שימירו את דתם."
"ומה עם המכתבים?"
"המכתבים"
מרילון שבר את העיגול האדום הראשון, ומרלגארד הבחין שהמכתב נפתח. הזקן הוציא מתוכו פיסת נייר. ואז הביט פנימה ודיבר:
"נבחרת מבין אנשי המערב להביא לעמך את דת האל, ובנו אשר מת למען האנושות.
ייתכן ואחרים יציעו לך את אותה דת קדושה, אבל הם רק רודנים זקנים ועלובים.
קבל עליך את הרפורמציה הפרוטסטנטית, ויברכך האל."
"מה זה אומר?"
הזקן התעלם וקרא עת המכתב השני: "נבחרת מבין אנשי המערב להביא לעמך את דת האל, ובנו אשר מת למען האנושות.
ייתכן ואחרים יציעו לך את אותה דת קדושה, אבל הם רק חקיינים נלעגים.
קבל עליך את הכנסייה הקתולית. נטביל את עמך במים, או באש."
"כן, כן, דת האל, אש, מים.
תהיה פעם הבאה הגיוני יותר. מה אתה אומר על פרות מעופפות מעל שדות קני-הסוכר שלי?"
הזקן קרא את המכתב האחרון:
"נבחרת מבין אנשי המערב להביא לעמך את דת האל, ובנו אשר מת למען האנושות.
ייתכן ואחרים יציעו לך את אותה דת קדושה, אבל הם רק מבזים את הדת העתיקה.
קבל עליך את המסורת האורתודוקסית-פרובוסלובית."
"מה זה אומר?"
"זה אומר שתוכל למות ואיתך כל היער. יש לך ארבע דרכים לגרום לכך שזה יקרה, ודרך אחת למנוע זאת"