אהבה בהסתר פרג ד'

בשעה 15.00 סיימה המשמרת של הבקר את עבודתה והם העבירו את המחלקה לצוות שהגיע למשמרת אחר הצהריים עד לשעה 21.00 . כולם פרשו לבתיהם פרט לרוז'י. לגביה אין החלפת משמרות היא עובדת מהבקר עד שכוחה מאפשר לה להשאר. ניקול חברתה הטובה גם היא הגיעה לעבודה במשמרת השנייה ומיד ניגשה לרוזי וחייכה אליה בחיוך רחב : "נו, מה דעתך על הטיפול שהענקתי לאהוב שלך מעולה " "נכון ממש מעולה הבן אדם נראה מאושש יותר" " ..

"רוזי למה את מסמיקה , תמיד יש אהבות בין חולים לאחיות שמטפלות בהן וזה לא חדש כלל" "ניקול את לא חושבת שהגזמת מתוקה?" מה כל הקשקוש אהבה וכאלה? רק אתמול הוא הגיע לכאן פצוע קשה לא בהכרה ואת כבר רוצה שיתחתן אתי? חחחחחח"

"טוב את יודעת מה נמתין עד שיהיה בהכרה מלאה ואז יופייך וקסמך הרב לא ישאירו לו הרבה ברירות והנה רומן מתרקם כפי שכתוב בספרים"????

"אוקיי ניקול מה שתגידי ועכשיו במקום לדבר בואי נמשיך לעבוד" …

"רוזי אולי תלכי הביתה לשם שינוי כשעדיין אור בחוץ ? אולי תקני לך משהו חדש ללבוש לפני שתרוצי הביתה לאכול משהו וישר להתקלח ולישון", "ואוו את צודקת, אני רוצה מאד לקנות לי נעלים חדשות ואולי איזה זוג מכנסיים " "אז בואי ניפרד כאן ואת לכי לדרכך".

רוזי שמעה בקול חברתה ולאחר שהחליפה את המדים לבגדים שלה מטבע הדברים נכנסה לחדר של ? נכון של האהוב שלה הביטה לעברו חייכה ויצאה החוצה.

היא התפעלה שעדין אור בחוץ , בדרך כלל רוזי לא רואה את אור היום פרט לבקרים כמובן ואז כשהיא מחליטה לסיים את עבודתה החושך מקדם את פניה בצאתה מבית החולים. היא נהנתה ממש להסתובב והתבוננה בסקרנות בחלונות הראוה .היא נכנסה לחנות הראשונה וקנתה שם נעלים נוחות שיהיה לה לעבודה ולאחר שחשה שוב כעין סחרחורת קלה, עצרה ונסעה ישר לביתה.

המשך יבוא