מי אני במסיבת התה 7

"גן צ'ארלין?" שאלה ליאנה , "כן , גן צ'ארלין …" אמרה הבובה
"סוליביה …. זאת את?" שאלה ליאנה ,
"אני רואה שאת קולטת די מהר" אמרה הבובה
"אני זוכרת מה קרה שם באותו יום …… זה קרה בפינת המשחקים , אני והחברה הכי טובה שלי שיחקנו בבובות. היא שיחקה עם איילין ואני עם … אני שיחקתי איתך!"
"את זוכרת מה קרה אז?" שאלה סוליביה הבובה ועיניה התמקדו בליאנה
"אנחנו שיחקנו בניתוח , אני , חברתי והבובה שלה היינו הרופאות ואת היית החולה" , "תמשיכי" אמרה סוליביה.
"אנחנו הבאנו את המספריים החדים והכבדים מחדרה של הגננת שובל ואז גם את הדבק … חתכנו אותך ואז הדבקנו אותך ו … ו… ואז זרקנו אותך לפח כי היית מלכולכת! סליחה אני מצטערת!" אמרה ליאנה ופרצה בבכי.
"נשבעתי שאני אנקום בך , בדיוק בדרך שאת עשית לי!" חייכה סולביה , "זה יקרה היום!"
"עכשיו".
"לא!" צרחה ליאנה , "אמא הצילו! בבקשה תרחמי עליי סולביה".
"ליאנה מה קרה?!" התפרצה לחדר אימה של ליאנה ומאחוריה גם אביה של ליאנה.
"הכל בסדר מתוקה , אנחנו נצא מבית החולים עוד היום , אל תפחדי" אמר הרולד , אביה של ליאנה.

"אני אנקום בך עוד היום" לחשה סולביה.

-המשך יבוא-