אהבה בהסתר פרק א'
מלחמת העולם השנייה בעיצומה ,השנה 1943 ,המקום פריז צרפת
בבית החולים אשר במרכז העיר הובאו מדי יום ביומו חיילים וקצינים גרמניים וכמובן גם צרפתים לאחר שנפגעו בחזית. בית החולים היה עמוס לעייפה ורוזי האחות המצטיינת הצעירה והיפהפייה לא ישבה ולו לשנייה קלה. היא התרוצצה בין הפצועים, ורצונה היה רק לעזור להם להיטיב את מצבם.
לבית החולים הביאו פצוע קשה אשר דם ניגר ממנו מכל חלקי גופו. הרופא נתן לו טיפול ראשוני וביקש מרוזי להמשיך. הוא ידע שעל רוזי אפשר לסמוך בעיניים עצומות , ואין צורך להרבות במלים. והיא, אכן הורידה את מדיו המלוכלכים מדם ובוץ ולאחר שרחצה אותו הלבישה לו פיג'מה נקייה ועיני התכלת שלה הביטו לעברו, וכאילו ביקשו לעודד ולו במעט את מצבו. הפצוע כמעט ולא הבין מה קורה סביבו מאחר שאיבד דם רב והפציעות שלו היו עמוקות ומאד מאד כואבות.
לאחר שרוזי סיימה את קבלתו של הפצוע התפנתה גם ליתר הפצועים אך מדי פעם היא שבה אליו לבדוק באם מצבו ולו במעט השתפר. הרופא הבכיר ד"ר פרנסואה החליט להזרים לגופו מנת דם אשר קיווה שבעזרתה יתאושש מעט הפצוע. הערב רד ורוזי עייפה מעמל היום נכנסה אליו בפעם האחרונה להיום ומצבו נשאר בכעין עילפון אך לפחות יציב.
רוזי קראה לאחות שמחליפה אותה וביקשה לחבר אותו לאינפוזייה ולעיין היטב בהוראות ד"ר פרנסואה איזה תרופות להזרים לגופו יחד עם האינפוזייה."ביי רוזי חייכה ניקול אל תדאגי נטפל בו – נראה לי שפיתחת יחס מיוחד אליו חח"… "מה פתאום? הסמיקה רוזי את הלוא מכירה אותי כך אני מתייחסת לכל פצוע ולכל חולה המאושפזים אצלנו". שתי החברות נפרדו אחת מהשנייה ורוזי העיפה מבט אחרון מבט חפוז לעברו ויצאה מחדרו ומיהרה לצאת מהמחלקה לכיוון ביתה.
רוזי גרה בדירה שכורה לא רחוק מבית החולים. הוריה במעמד העשירון העליון גרו בפרבר מרוחק ממרכז פריז אך רוזי שכרה את הדירה סמוך לבית החולים כדי להיות פיזית קרובה אליו. אביה הפרופוסר לכימיה באוניברסיטה סורבון היה מגיע אליה מדי פעם כשאמה היקרההדאגנית שולחת לה מטעמים בקופסאות כדי שלא תגווע מרעב. היא הלוא הכירה את בתה לפני ולפנים וידעה שהיא לא תזכר לאכול במהלך כל היום אז לפחותבשובה הביתה אולי תחוש רעב ותהנה מהאוכל של אמא.
המשך יבוא
תגובות (2)
יפה!
מקסים