יעד סופי – הגירסא שלי – פרק 1.

אוסטרליה. מדינת צפון אוסטרליה. פארק קקדו. קבוצה של 10 אנשים טיילו. 9 מהם בריטיים ואחד מדריך טיולים אוסטרלי. הייתה זו שעת לילה מאוד מאוחרת. הקבוצה התיישבו סביב המדורה. רובי ניגן בדיג'ירידו, אול לפחות ניסה תוך כדי צחקוקים אינסופיים של שאר הקבוצה. הדיג'ירידו עבר מפה לפה בניסיון לנגן בזמן שגלן ניסה להסביר להם קצת עליו.
"חם כל כך" הכריז גונת'ן ולקח לגימה מהבירה שלו.
"לח" התלוננה מארי.
"אני מבין כבר מה אתם חושבים, אבל כאן אסור לשחות, שורץ תנינים" אמר גלן – המדריך.
"חבל" נאנח לוק.
"אבל יש מקום אחר, בשם סנדי ביץ', אפשר לשחות שם" אמר גלן.
"בואו ניסע עכשיו" הציע מני.
איזבל הוציאה מכיסהּ את מפתחות הרכב.
"מעולה" אמר גונת'ן.
גם ריינה שלפה את המפתח שלה ופתחה את הרכב.
"תכנסו" אמרה ריינה לגלן, גונת'ן, ליזי ולוק.
בעוד שכל השאר נסעו עם איזבל.
לבסוף הגיעו לסנדי ביץ'.
גונת'ן היה הראשון לקפוץ למים. הם שיחקו והשפריצו אחד על השני את המים וצחקו.
רובי היה הראשון לצלול למטה ולתפוס את ניקה ולגרור אותה למטה.
ניקה עלתה כולה מצחקקת. היא צללה כדי לתפוס ברגליים של קלייר – חברתה הטובה ביותר.
קלייר עלתה והסיטה את השיער הכהה שלה מהעיניים.
"חוצפנית" היא נשפה ואז הטביעה את ניקה.
ניקה עלתה שוב למעלה והפעם החליטה להטביע את מני.
מהר מאוד כולם ניסו להטביע את כולם ולדחוף את כולם.
גונת'ן פתאום השתיק את כולם.
הוא חיכה כמה שניות.
"לברוח!" הוא צעק "צאו מהמים מיד!".
"מה?" מלמל רובי.
"צאו מהמים!" הכריז רובי.
על הפנים שלו היה מרוחה הבעת פאניקה מוחלטת.
"תברחו!" הוא צעק.
רובי היה הראשון לצאת, אחריו מארי, לוק, ליזי, ניקה וקלייר מחזיקות ידיים, מני, גלן ואיזבל ובסופו של דבר גונת'ן.
הם כולם התיישבו חזרה סביב למדורה.
"מה קרה?" שאלה ליזי.
הם שמעו צוותות נלעסות. גונת'ן כיוון את הפנס שלו על בור המים שבו שחו.
זוג עיניים אדומות החזיר לו מבט. קרוקודיל.