יום יווני (פרק 3)

כל יום בחיי חלמתי לפגוש את ההורים שלי ולדעת אם יש איזשהו מקום מיוחד בשבילי, עכשיו שמצאתי אותו
אני רוצה לחזור לזמן שהכול היה מעורפל.
הסנדקית שלי אתנה לקחה אותי לביתן שלי ועזרה לי להתאקלם.
בתוך הביתן שלי היו סיפורים על הורי והמיתולוגיה היוונית, היו גם אין סוף בגדים, תכשיטים,קלי לחימה וכול פעם הצבעים ישתנו לפי מצב הרוח שלי.
ישבתי על המיטה שלי שהייתה רכה כמו עלי כותרת של וורדים ,אבל לא יכולתי לשכוח את השיחה שלי אם אתנה.
אתנה אמרה לי שהיא ואימי לא מסתדרות ומתי שהיא ביקשה ממנה להיות הסנדקית שלך ידעתי שמשהו חשוב קורה.
המילים "משהו חשוב קורה", יהדהדו בראשי שכבתי על המיטה ונרדמתי.
היה לי חלום מוזר ראיתי מפלצות שדים ואלים זוטרים נכנסים לתוך הר ונעלמים אז עקבתי אחריהם לתוך ההר.
ראיתי בפנים שכולם נאספים ,כולם יסתכלו אל מרכז הבמה לא ראיתי מה היה שם אבל משהו סיפר את המיתולוגיה היוונית.
הכול התחיל ב….:
אורנוס הוא דמות במיתולוגיה היוונית המסמלת את השמים.
אורנוס היה השליט הראשון של היקום. כמו כן, אורנוס מסמל את היצירה והבריאה, שבעזרת חום השמש ומי הגשמים מפרים את האדמה (גאיה) ויוצרים חיים.
גאיה (האדמה) הייתה בו זמנית אמו ואשתו של אורנוס, וביחד הם מהווים את הדור הראשון של האלים. אורנוס וגאיה יצרו או ילדו את המפלצות הקדומות, את הקיקלופים (ענקים בעלי עין אחת), הקאטונכרים (קיקלופים בעלי 100 ידיים), הטיטאנים, ומפלצות נוספות שקדמו לאלים אולימפיים.
אורנוס, שלפי גרסה אחת התבייש בילדיו, ולפי גרסה אחרת פחד מהם, החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים (Hecatonchires) הענקים בעלי מאה הידיים, ואת הקיקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום. הדבר הכאיב לגאיה (במשמעות כפולה, גם כיוון שכאבה את סבל בניה, וגם כיוון שטרטרוס היה למעשיה קרביה, והימצאות בניה שם הכאיבה לה פיזית), לכן היא יצרה אבן חלמיש אפורה, וחצבה ממנה חרמש. את החרמש נתנה גאיה לטיטאנים, ופקדה עליהם לעזור לה. היחיד שציית היה קרונוס, צעיר הטיטנים, שתקף את אביו אורנוס בעזרת חרמש, בזמן שזה ניסה להזדווג עם גאיה, וסירס אותו.
אורנוס הפגוע נרתע מגאיה, וכך נוצר החלל בין השמים לארץ. מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה שתפקידן לרדוף רוצחי קרובי משפחה), הגיגנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים, ומקצף הגלים סביבם, וסביב זרעו השפוך של אורנוס, נולדה אפרודיטה, אלת האהבה היוונית. יש לציין, שכאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גרש את ההקאטוניכרים ואת הקיקלופים בחזרה לטרטרוס.
אחרי שלטון אורנוס וגאיה היגעה שלטון הטיאטנים שבראשם עמד קרונוס.
שסיפורו התחיל כך…:
קרונוס הוא שליט הטיטאנים (ענקים קדומים).
קרונוס הוא בנם של אורנוס (השמיים, מלך האלים הראשון), ואשתו גאיה (האדמה). קרונוס הוא אחיה ובעלה של ריה, אביהם של זאוס, פוסידון, האדס, הרה, דמטר והסטיה וכיירון.
קרונוס הוביל את המרד באביו אורנוס, ובעידוד אימו גאיה, סירס אותו באמצעות מגל שנתנה לו, ונישל אותו מהשלטון על העולם.
בקללה אשר רבצה על קרונוס, אשר נאמרה על ידי הוריו, גאיה ואורנוס, נובא כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם, ויתפוס את מקומו כשליט האלים. בשל כך, נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו. אשתו, ריה, סלדה מכך, וכאשר נולד בנו השישי, זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו.
כאשר גדל, רצה זאוס לנקום באביו על מעשיו. קרונוס, שלא ידע שבנו חי, לקח אותו כאחד מעובדיו. זאוס שם שיקוי הקאה (תערובת חרדל ויין) בנקטר (משקה האלים) של קרונוס. כאשר שתה את הנקטר, הקיא קרונוס את כל בניו ובנותיו שבלע בעבר. לאחר הקאת האלים, פרצה מלחמה בין האלים הצעירים בראשות זאוס, ובין הטיטאנים בראשות קרונוס. הטיטאנים הפסידו, וקרונוס הורד מכיסאו ונכלא בטרטרוס, תהום ללא תחתית, כשהוא קצוץ לאלף חתיכות. סדרי שלטון חדשים נוצרו עם ניצחון האלים הצעירים על הטיטאנים, כאשר זאוס קיבל לידו את מעמד שליט האלים, ואת השליטה על השמיים, הברקים והרעמים. את השליטה בימים ובאוקיינוסים הוא נתן לאחיו, פוסידון, ואת השליטה בשאול הוא נתן לאחיו השלישי, האדס.
דמותו של קרונוס, שלטה גם בזמן.
אחרי נפילת קורנוס הגיעה שלטון האלים שהנהיג זאוס שסיפורו היה…:
זאוס היה השישי והאחרון מבניהם של קרונוס וריה, הטיטאנים. אחיו היו: הסטיה, דמטר, הרה, פוסידון והאדס. בנבואה אשר רבצה על קרונוס, ואשר סופרה על ידי גאיה ואורנוס, נאמר כי אחד מבניו ידיח אותו משלטונו בעולם. בשל כך, נהג לבלוע את ילדיו בזה אחר זה מיד כשנולדו. אולם ריה סלדה מכך, וכאשר נולד זאוס, נתנה לבעלה אבן עטופה בד במקום בנה. קרונוס בלע את האבן והיה בטוח כי בלע את בנו.
ריה ילדה את זאוס בכרתים, במערה מוסתרת, והנימפות אדרסטיאה ואידיאה השקו אותו בחלב העז אמאלתיאה; ושדים רקדו סביבו ועוררו רעש כל זמן שבכה, על מנת שאביו לא יישמע את בכיו. זאוס גדל בסתר, עד שהגיע למלוא כוחו, ומשהגיע לבגרות יצא לשחרר את אחיו. הוא הערים על קרונוס, כדי שיקיא את אחיו של זאוס, הוא נתן לו צוף מתוק, המשקה האהוב על קרונוס שהכינו לו משרתיו, מעורב בסם הקאה. קרונוס, שלא הכיר את בנו שתה בשמחה את המשקה והקיא את ילדיו מיד, כשחברו האלים יחד, הם נלחמו בטיטאנים, שבראשם קרונוס.
הטיטאנים לא מיהרו לקבל את מרות האלים החדשים. במשך עשר שנים השתוללה מלחמה בין הדורות. לבסוף, שיחרר זאוס את אחיו של קרונוס, הקיקלופים, מכלאם שבטרטרוס, ואלה העניקו לו את כלי נשקו הקטלניים: הברק והרעם. בנוסף, שיחרר גם את הענקים בעלי מאה הזרועות ("הקטונכיירים"), ובתמורה ניצבו אף הם לצידו. יחד הכו האלים ובני בריתם בטיטאנים, עד שלבסוף נאסרו האחרונים בכלא עשוי ארד, תחת משמר הענקים. אטלס – הטיטאן נאלץ לשאת את השמים על גבו – הורשה להישאר מחוץ לכלא, אך הוא סבל מאוד. קרונוס נקצץ לאלף חתיכות במגלו והושלך לטרטרוס.
אחרי הניצחון
לאחר הניצחון על הטיטאנים בחרו ששת האלים את ההר אולימפוס כמקום מושבם הנצחי. שם נפלה ההחלטה כיצד יחלקו ביניהם את העולם. זאוס נבחר לשליט העליון, וכן לאל השמים והרעם; יש הטוענים כי הבחירה בו נעשתה בהגרלה, ואילו לפי גרסה אחרת נבחר דווקא בשל העובדה שהנהיג את המאבק בטיטאנים. בניו הזכרים של קרונוס חילקו ביניהם את השליטה על כדור הארץ: זאוס – אל השמים ומזג האוויר, פוסידון – אל הים, האדס – אל השאול והמתים ובנוסף לכך דמטר קבלה את התפקיד של אלת האדמה והתבואה.
זאוס נישא לאחותו הרה, הנזכרת כאלה קנאית ונקמנית – כיוון שזאוס לא שם את הנאמנות לה בראש מעייניו. הוא היה אביהן של מספר דמויות בולטות במיתולוגיה היוונית, לרבות:
אתנה – אלת הצדק והחוכמה, אשר בקעה ממצחו.
דיוניסוס – אל היין, התיאטרון, השיגעון והפריון.
אפולו – אל הרפואה, המוזיקה והאור.
ארטמיס – אלת הציד והירח.
הרקולס – גדול גיבורי יוון והאדם החזק ביותר על פני האדמה.
הרמס – אל הגנבים, הנוודים ושליח האלים.
ארס – אל המלחמה(שהיה בנם של זאוס והרה).
הפיסטוס – אל האש והנפחים (גם הוא בנם של זאוס והרה).
פרסאוס – אחד מבין גיבורי יוון.
על פי הומרוס זאוס הוא גם אביה של אפרודיטה – אלת היופי והאהבה.
חרף גדולתו של זאוס, הוא לא היה חף מפגמים. על אף היותו החזק שבאלים, לא היה הפיקח שבהם (ב"איליאדה", לדוגמה, מערימים עליו הרה ופוסידון גם יחד). הוא מצטייר כישות יצרית מאוד: רודף נשים, חם מזג וחובב יין, מה שלעתים סיבכו בצרות. תאוות הבשרים שלו הביאה אותו ללבוש צורות שונות כדי לפתות אלות, נימפות ובנות תמותה, למורת רוחה של הרה אשתו. למרות זאת, זאוס לא היה אל נקמן, ולא נהג לשמור טינה; אולם היה ידוע בכעסו – כך, פעם אחת הוא תלה את הרה אשתו בין השמים לארץ בשלשלאות כיוון שסיכנה את חיי בנו הרקולס.
לפי הומרוס, זאוס היה יחסית חסר רגישות לילדיו- הוא הניח לבנו, סרפדון שליט ליקיה, למות מידי פטרוקלוס כשהוא אומר משפט אחד להגנתו; אם זאת לאחר מכן הוא משתמש במאזני הדין כדי לנסות להציל את הקטור, כיוון שזה הקריב לו עדרים שלמים של כבשים.
חלק מאלף צאצאיו היו:
ההורות (דיקי, אירינה ואוינומיאה) והמוירות (קלותו, לקסיס ואטרופוס) מאשתו הראשונה תמיס.
החאריטות (ידועות יותר בכינוי הלטיני "הגראציות") — אגלאה, אופרוסינה ותאליה; מהאוקינדית אורינומה.
פרספונה מאחותו דמטר.
תשע המוזות (קליאו, אוראניה, מלפומנה, תאליה, טרפסיכורה, קאליופה, אראטו, פוליהימניה ואוטרפה) מהטיטנית מנמוסינה.
ארטמיס ואפולו מליטו.
איליתיה, הבה, ארס והפיסטוס מאשתו החוקית והנבגדת תמיד הרה.
הרמס מהנימפה מאיה.
דיוניסוס מסמלה.
הרקולס מאלקמנה.
איאקוס מאגינה.
מינוס, רדמנתוס וסרפדון מאירופה.
טנטלוס מפלוטוס.
אמפיון וזיתוס מאנטיופה.
הלנה ופולוקס מלדה.
דרדנוס, אמתיון, הרמוניה, ויאסיון מהפליאדה אלקטרה.
הנימפות מדינו אחת הגראיות, האוריאדות והדריאדות.
הליטאי מאלת הריב והמדון אריס.
פנדיאה מאלת הירח סלנה.
אפסוס וקרויזה מאיו.
פרסאוס מדנאי (Danaë), נסיכה בת תמותה, בתו של המלך אקריסיוס, שהרתה לזאוס.
ארגוס ופלסגוס מניובה.
אפאיה, ארקאס מקליסטו.
טיטיוס מאלארה.
לקדימון מהפליאדה טאיגטה.
סרפדון מלאודמיה.
פרספונה מ דמטר.
זגריאוס מפרספונה.
איאולוס מהנראידה מנליפה.
איגיפן מהעז בואטיס.
איתליוס מפרוטוגניאה.
אגדיסטיס, ארקזיוס, אטה, אטימניוס מקסיופיאה.
בריטומרטיס מקרמי.
קלרוס, קולקסס מהורה.
קורינתוס, קרינקוס, הקוריבנטים מהמוזה קאליופה.
קרוניוס, ספרטאוס וקיטוס מהנימפה הימליה.
אנדימיון מקליקי.
גריקוס ולטינוס מפנדורה.
הלנוס מפירהה.
הרקלס מליסיתואי.
הרקלס מאסטריה.
למוס, איארבוס מנימפה אפריקאית.
מקדון ומגנס מתיה.
מנס מגיה האדמה.
מגרוס מנימפה Sithnid.
מליטאוס מהנימפה אותריס.
מירמידון מאורימידוזה.
נפלי, פאן מהיבריס.
פסיס, פיריתאוס מדיאה.
סמון (סאון) מהנימפה רנה.
סיביל מלמיה.
טרגיטוס מבתה של תמון, וקסנתוס.
פתאום הדבר התחיל לדבר חלש ואמר אף אחד לא ידע את זה עד היום זאוס ילד אם האלה הראשונה גאיה 10 5 בנות ובנים. שנקראו אלימפוסים
ואנחנו הוגלינו למקום מתחת לשאול בשם כלא קורנוס.
ששם קורנוס גידל אותנו כאילו היינו ילדיו מתי שניסה לחזור לשלטון והחצויים האלו עצרו אותו.
פתאום האולימפוס מלמל "חצויים הם הרסו את כל מה שיצרנו".
סליחה זה לא הסיפור שלנו אז הם החצויים לא היו עוצרים את קורנוס , הוא היה מכיר אותנו לעולם ונותן לנו יום אחד לשלוט בו.
פתאום דפיקה בדלת זאת הייתה שם האלה הסטיה אמרה שהורי רוצים לדבר איתי.