המורה הקוריאני שלי – פרק 5 – חלק ג'

הפלתי את התיק שלי על הרצפה והתנשמתי בכבדות "לא יכול להיות! לא יכול להיות!" נפלתי על הרצפה ועיקלתי את הדברים שהוא אמר לי. איך הם הגיעו להחלטה הזאת? זה אפילו יותר נורא מלשבת כל היום בשיעור ולהקשיב למורים הקוריאנים!
"מגי…" ג'ון צ'אן ניגש אליי והחזיק את כתפיי "את בסדר?" הוא נראה מודאג.
"ג'ון צ'אן..בבקשה תגיד לי שזה רק סיוט!" החזקתי את ראשי.
"מגי, אני יודע שבהתחלה ג'יי הון נראה אכזרי, אבל אחרי שתכירי אותו את תגלי שהוא בן אדם נחמד." הוא ניסה לעודד אותי "הם עושים את זה כדי לעזור לך, כי הם יודעים שאת כישרונית!" הוא הרים אותי מהרצפה והרים לי את התיק "אני יודע שזה מוזר לך עכשיו, אבל הם הגיעו להחלטה הזאת אחרי מחשבה מעמיקה. את צריכה לצבור חומר של כמה חודשים ועדיף שמי שילמד אותך זה יהיה ג'יי כי הוא הכי מקצועי והוא גם יכול להדגים לך את התנועות של הריקוד מעשית וגם את הפיתוח קול, ולא רק להסביר לך במילים."
"אני לא יודעת.." נאנחתי "למה דווקא הוא, אי אפשר שזה יהיה אתה?" הסתכלתי עליו מתוסכלת.
הוא צחקק לעצמו "אם הייתי מורה, הייתי לוקח אותך תחת חסותי בלי צל של ספק!" הוא התקרב באיטיות לפניי ולאחר מכן חייך והגיש לי את התיק "אל תחששי מהאגרסיביות של ג'יי, זו הצורה שלו ללמד את התלמידים שלו כדי שיהיו מצויינים." הוא התקדם איתי לעבר הכיתה ולאחר מכן נעצר ליד אולפן ההקלטות "אני חייב להיכנס לכאן כדי לדבר עם המפיק שלי על משהו, את תסתדרי?"
"כן, אל תדאג! תודה." חייכתי אליו והמשכתי ללכת לכיוון הכיתה.
כשהגעתי לכיתה ונכנסתי לשם סו יונג ניגשה אליי ואמרה לי ללכת לסטודיו כי ג'יי הון מחכה לי שם כדי להתחיל להתאמן.
עשיתי כדבריה והלכתי לחדר הסטודיו. הוא באמת חיכה שם בטרנינג והיה מוכן ומזומן להתחיל בשיעור.
"את מאחרת ב-5 דק'." הוא הסתכל על השעון שהיה בסטודיו והדליק את המערכת סטריאו.
"אני ממש מצטערת.." אמרתי בגיחוך קל.
"הבאת טרנינג?" הוא הסתכל על התלבושת אחידה שלי.
הוצאתי מהתיק שלי את המכנס והחולצה הרחבים וזרקתי את התיק על הרצפה ובלי להגיד מילה הלכתי לכיוון השירותים כדי להחליף בגדים.
"אין לי מושג למה הבאתי טרנינג והקשבתי לך! ולמה בכלל אני מקשיבה לך ונרתעת לידך תמיד?" אמרתי בעודי מחליפה מבגדי התלבושת האחידה לבגדים ספורטיביים.
חזרתי חזרה לסטודיו והמוסיקה כבר התנגנה ברקע. כשהסתכלתי מחוץ לסטודיו ראיתי שהוא התחיל לרקוד לצלילי המוסיקה. הוא רקד פשוט מדהים. כל תנועה שלו הייתה ברורה ומדויקת.
הוא הסתכל על המראה וראה שאני מסתכלת עליו. הוא הסתובב אליי והסתכל עליי למשך כמה שניות. לאחר מכן הוא התקדם לכיוון מערכת הסטריאו וסגר את המוסיקה "בואי.." הוא סימן לי עם ידו להתקרב אליו. אני עשיתי כדבריו והוא הורה לי לעמוד על ידו.
"תסתכלי על המראה ותביטי בתנועות שלי. אני ילמד אותך את הכוריאוגרפיה של השיר של הלהקה של ג'ון צ'אן כשראית אותם רוקדים." הוא הסתכל עליי במבט מתנשא "תנסי לעקוב אחריי.." הוא לחץ על 'פליי' והמוסיקה התנגנה שוב.
המוסיקה הייתה מקפיצה ויכולתי להרגיש את הביטים מזיזים את הגוף שלי.
"שימי לב.." הוא אמר בעודו מתחיל לרקוד ולאחר מכן מסתכל עליי כמצפה שאני יעשה אותו הדבר.
"אהה..לא שמתי לב.." השפלתי את ראשי ונראה היה כאילו בחיים לא אצליח לעשות זאת כמוהו.
"מגי, תתרכזי!" הוא נעמד חזרה במקום שלו והחזיר את השיר להתחלה. הוא הראה לי שוב את התנועות מהתחלה ולאחר מכן הסתכל עליי "קדימה..1..2..3.." הוא היה עצבני וחיכה שאתחיל לרקוד.
"ג'יי.." הסתכלתי עליו חסרת אונים.
"זה המורה, בשבילך.." הוא הסתובב חזרה לכיוון מערכת הסטריאו ונאנח "זה יהיה יותר קשה משחשבתי." הוא סגר את המערכת והתקדם לכיווני "תבואי אליי מחר, אצלי יהיה לנו יותר זמן להתאמן. עוד כמה דק' מתחיל שיעור, אז אנחנו חייבים לסיים." הוא לקח את התיק שלו "אני מציע לך לבוא מחר עם הדברים שלך כי אם אנחנו רוצים להתקדם, את חייבת לעבור אליי." הוא שתה מהמים שהיו לו בתיק והתקדם לכיוון היציאה מהסטודיו.
"ג'יי..זאת אומרת, המורה.." הסתכלתי על גבו של ג'יי הון וזה עצר במקומו "אין אופציה אחרת? אני לא חושבת שגונג צ'ה ואמא שלי יאהבו את זה כל כך.." נאנחתי.
"אני חושב שאת טועה.."הוא לחש לעצמו.
"מה?"
"תשאלי אותם ותיווכחי בעצמך לתגובה שלהם." הוא לא התעכב שם ויצא מהסטודיו מיד לאחר המילים האלו.