אהבה-פרק 2

דן התארס..
לאחר שהרמנו כוסית יין לחייהם..
והמסיבה נגמרה..מצאתי את עצמי יושבת לבדי במרפסת..
מהרהרת..
"הוא באמת אוהב אותה?" חשבתי לי..קצת,אם לומר את האמת,מקנאה.
לוגמת מכוס היין שלי..
"היי,נשמע קולו לפתע..הוא בא והתיישב לידי,על הנדנדה.
"היי מתוק,"חייכתי..
"מה איתך?"שאל..
"אני?"שאלתי.."רציתי להיות קצת עם עצמי.."
"חברה טובה.."צחקנו..
"לא,באמת..מה איתך?"שאל..
"יהיה טוב.."עניתי..
"מה..בגללי?..בגללנו?"שאל..
"מה בגללכם?"שאלתי לא מבינה.
"בגלל רוית ואני..שהתארסנו ו..את רבת עם עידו.."ניסה להבין.
"לא,חמוד.."עניתי.."אני סתם בדאון היום..הוא התקשר אליי..הכניס אותי לסרטים…"
"דפוק.."התעצבן דן.."הוא לא מבין מה יש לו בידיים..איזה אוצר."
"מה אתה מדבר?"חייכתי..
"יש לי חולשה אלייך.."אמר..
"באמת?" שאלתי..
"את ידידה קרובה שלי..ברור שאהיה לצידך.."אמר.
"איפו רויתי?"שאלתי..
"ישנה.."אמר.."מסכנה..היא הייתה כל כך עייפה.."
הוא חייך אליי..חייכתי אליו..
שוב דמעתי..
,"דיי,אני לא יכול לראות אותך בוכה.."קרא.."תפקידי להצחיק אותך..בואי נדבר על דברים מצחיקים."
"לא.."עניתי..
"אז..אני אדגדג אותך!!!!"קרא והתחיל לדגדג אותי..צחקתי..וגם הוא..דיגדגתי אותו גם..
נפלתי על הנדנדה..דן נפל עליי..מתנשם..החיוך הפך למבטים רציניים..
התיישבנו..נבוכים.דן הביט בי,מסיט את השיער מעיניי..
"אני שמח שגרמתי לך לצחוק.."אמר..
ואני שתקתי..כשלפתע חשתי את מגע שפתיו..על שפתיי..
התנשקנו..וואו!,איזו הרגשה זו הייתה..
היו לי פרפרים בבטן,כמו בפגישה הראשונה שלנו,לפניי שנים.
"לא.."קטע את הרגע בשיאו.."אני מצטער..ניסחפתי.."
"דן.."אמרתי..
"אני הולך לישון..כבר מאוחר..נדבר מחר בבוקר."אמר והלך לחדרו.
…שבוע לאחר מיכן..
ישבתי עם רחלי ודיברנו,על כוס קפה.
.."ואז,התנשקנו.."אמרתי לה.
"את רואה? יש משהו."אמרה לי.."יש לו משהו אלייך..והוא מסתיר את זה ממך."
"רחלי..זה היה סתם.."אמרתי.
"מה זה סתם?..אין דבר כזה,סתם.בחור לא מנשק סתם בחורה..ועוד מישהי שהייתה פעם חברה שלו.."
"דיי,דיי,.."אמרתי.."דניאל לא מאוהב בי..תשכחי מיזה..אני לא אאמין עד שאשמע ממנו את זה.הוא מתחתן,!אני לא רוצה להיות זו שתפריד בניהם.."
"הוא עוד לא מתחתן..הוא רק התארס.."אמרה.."ולך יש זכות לדעת מה הוא מרגיש כלפייך..וכפי הנראה,יש לו רגשות כלפייך."
"כן..ואהבה היא לא אחד מהם.."קראתי.
"רחלי..הוא מתחמק ממני כבר שבוע.."קראתי.
"זה חשוד.את לא חושבת?"שאלה..
מאוחר יותר..בדירה..
דן ישב בסלון..
חלפתי על פניו..
"סיוון.."פנה אליי
"מה?"..שאלתי..
"אנחנו חייבים לדבר.."ניסה לשבור את הקרח..
"על מה?"שאלתי..
"הנשיקה.."אמר..
התיישבתי לידו..דיברנו..
"זו הייתה טעות.."אמרתי..
"זו לא מקיריות לדעתי.."אמר..
"מה אתה מנסה לומר?"שאלתי..
"אתמול..ישבתי כל הערב,בניסיון להבין מה הולך איתי.."אמר..
"ו..לאיזה מסקנות הגעת?"שאלתי..
"את..את גורמת לי לרצות לגעת בך.."החל לומר..
"מה?"ניסיתי להבין..
"כשאת לידי..כמו עכשיו.. אני,מתרגש..קשה לי לנשום.הדופק שלי מאיץ גבוה.."החל לומר.
"אתה..מתרגש?..ממני?"שאלתי נבוכה.
"כן."חייך.."ולא רק זה..אני מחכה בכל יום לשעה שאנחנו יושבים ביחד בסלון.."
"מה קורה לך?"שאלתי..
"..אני אוהב אותך.."אמר.."זה מה שקורה לי.."