עיר עתידית – פרק 11

פרד הסביר לי שיש מכונות שאתה יכול ללחוץ ב'מחשב' ואז הן יביאו לך את התוספות לפיצה, יש מכונות שאתה אומר בעל פה ואז הן מביאות לך את התוספות לפיצה ויש מכונות ש'קוראות את המחשבה' שלך ואז מביאות לך את התוספות לפיצה, אבל לו אין את כל אלה אז לא תמיד הילדים מקבלים את התוספות שהם רוצים והוא צריך מישהו שיסים את התוספות, הוא רוצה לתת לי 90 יולים בשבועיים שזה בערך 30 לירות סטרלינג, אף שזה נחשב קצת יהלי אמר לי שבפנימיות של בתי הספר לא צריך הרבה כסף. וחוץ מזה מה כבר אני יכול לעשות בהרבה כסף? אז הסכמתי, אני עובד ימי שני, שלישי,חמישי,שישי ושבת (כי בימי ראשון נוצרים לא עובדים – הערת המחברת) בין השעות 15:00- 18:00 בימי שני ושלישי, חמישי כולם מתחילים ללמוד ב-11:00 אז יש לי משמרת בוקר עד 10:30 מ-8:00 ואחר כך משמרת ערב מ17:00 עד 19:00, בימי שישי יש לי משמרת בין השעות 14:00 ל-16:00 ובשבת בין השעות 11:00
ל- 14:00. (כי יש שיעורי בוקר עד ל-10:30 מ- 8:00). יהלי עובד בערך בשעות שלי אז זה יצא טוב כי נוכל לדבר בהפסקות. טוב השיעור עומד להתחיל צריך לזוז, עלינו ב'מעלית' (משגר מהחנות של פרד עד למגורי הבנים) והתכוננו מהר לשיעור…..
עוד 5 דקות השיעור מתחיל ואנחנו במרחק 5 וחצי דקות מהכיתה (שעון מיוחד המחשב את המרחק ואת קצב ההליכה שלנו), "איך נגיע לכיתה עכשיו?!" שאלתי את יהלי לחוץ מאוד. "שכחת משהו" צעדנו במסדרונות הלבנים אפורים של בית הספר היו אולי 600 כיתות, ליד כל כיתה עציץ קטן וארונות מיוחדים שבתוך הקיר בשביל החפצים של התלמידים עם מסך 'אלקטרוני' על כל אחד בשביל סידור הארון ופתיחתו בעזרת קוד. היינו בקומה 2 והכיתה נמצאת בקומה 13 בסוף המסדרון היינו עולים במעלית ותכננו לעשות את זה אבל אפילו אם נעלה במעלית השקופה (בעצם היו אולי 5 מעליות בכול קומה) יקחו לנו 5 וחצי דקות עד שנגיע לכיתה. יהלי כיוון אותי לשער כסף עם חריץ בצידו והעביר את הכרטיס שלו ואז הוא דיקלם בקול ברור: "כיתה A8" ואז העביר אותי בשער אבל במקום להמשיך ללכת במסדרון המשכתי ללכת בכיתה A8. "מגניב" אמרתי שיהלי גם הגיע לכיתה דרך השער ועוד נשארו לנו 4 דקות עד לתחילת השיעור. במזל היה שולחן פנוי ליד השלחן של יהלי ובדיוק שתי שורות מאחורי הילדה השנייה שראיתי עם העיניים הכחולות היפות, שמסתבר אחרי קריאת שמה כמה פעמים בכיתה, שמה הוא אליסון. במרחק של 3 מטרים שביננו ערימת ילדים הסתכלתי לה בעיניים היפות ולפני שהספקתי לשנות מבט היא גם הסתכלה עליי ישר בעיניים זה היה רגע של מוזר עם כל הדיבורים שמסביב רק דימיינתי את הים, עמוק בעיניה. עד שנשמע הצלצול ונכנס המורה לכיתה. בהוראותיו של יהלי הוצאתי את הספרים ממגירה נסתרת בשולחן שלי ומה ששכחתי ואולי גם אתם שספרים מחברות ועפרונות אני לא צריך כי אני כותב ב'מחשב'!