עיר עתידית – פרק 5

נכנסתי לכיתה A8. כנראה שטום כבר אמר למורה שאני בא לכיתה כי היה מוכן לי כסא ליד ילדה עם עיניים חומות כמו שלי ושיער בלונדיני. המורה הפעיל גם מכשיר שנראה כמו המכשיר שטום השתמש בו כדי שאני אוכל להבין את שפתו. השיעור היה שיעור מתמטיקה ויש לי מזל כי דווקא במתמטיקה אני תלמיד ממש מצטיין, בסוף השיעור המורה ניגש אליי ואמר לי שהוא מתרשם מכישורי המתמטיקה שלי והציע לי שכל יום אני אבוא לכיתה הזאת לשיעור מתמטיקה עם כל הילדים האחרים מאוד התרגשתי אז הסכמתי ורצתי לספר לטום. טום אמר שהוא רוצה לרשום אותי לבית הספר אבל קודם אני צריך ללמוד איך לדבר בשפה שלהם, ישר דמיינתי את השיעורים הקשים בשפה כי לא הבנתי כלום מהשפה הזאת ואז טום אמר לי שיש בעתיד שיטות יותר מתקדמות ללמוד שפות.
טום הושיב אותי בחדר ריק שבאמצעו היה כיסא מיוחד עם קסדה מחוברת הוא אמר לי לשבת על הכיסא ותוך שעה אני אוכל ללכת, בהתחלה פחדתי חשבתי שאולי האיש רוצה לעשות לי משהו אבל הייתה לי תחושה שהוא רוצה שאני אשאר בחיים, אז ישבתי על הכיסא והטום יצא מהחדר. פתאום הקסדה התחברה לראש שלי ואז שמעתי רק מילים וראיתי בראש אותיות בהתחלה לא הבנתי כלום ממה ששמעתי וראיתי ואז לאט לאט התחלתי להבין מה כל דבר אומר וכבר התחלתי לדקלם משפטים שלמים אחרי רבע שעה שכבר יכולתי לקרוא לכתוב להבין ולדבר את השפה הקסדה התנתקה מהראש שלי וטום נכנס הוא התחיל לדבר ואז (בערך במילה השלישית) הבנתי שהשפה שהוא מדבר היא לא אנגלית ולא למדתי שום שפה אחרת, אבל עכשיו הבנתי! אפילו ידעתי איך קוראים לשפה הזאת הקסדה לימדה אותי KJ95T שזה אומר 'יונידית'. טום לקח אותי לחדר המנהל ושם המנהל הסביר לי שאני הולך לגור בפנימייה של הבית ספר וללמוד בכיתה A8 אמרתי לו שאין לי בגדים וגם לא ציוד לבית הספר ואני בכלל לא מהעולם הזה (מהכוכב הזה יותר נכון) אבל אז המנהל צחק ואמר שהוא יודע ואחת הסיבות שהוא הסכים להשאיר אותי פה זו הסקרנות לדעת מאיפה ואיך הגעתי לפה.