אומנויות – פרק 4

פרק 4

*נקודת מבט מילין*
" אממ .. היי " אמרתי כשנכנסתי לחדר , השותפה שלי כבר היתה שם – היא היתה גבוהה עם שיער ארוך וחום , נראת נחמדה . היא חייכה אלי ותלתה עוד ציור על הקיר שליד מיטתה , הנחתי את התיק בפינת החדר והחלפתי את מדי בית הספר לבגדים יום-יומים : ג'ינס טישרט וכפכפים .
" הו , סוף סוף הצלחתי לתלות את הציור הזה !!!! סליחה שלא הצגתי את עצמי , אני זואי ואני מכיתת הציור , איך קוראים לך ? "
חייכתי אליה וישרתי את התמונה שהיא תלתה לגמרי עקום " היי זואי , אני מילין , וכיתת הצילום "
" צילום ?! מגניב ! אז גם לך יש כמה תמונות מגניבות לתלות נכון ?! " היא התחילה לחטט בתיק העבודות שלי , צמרמורת עברה בגופי " ואו זה מהמם ! וזה ממש מדהים ! אני תולה את זה !! "
" לא !!! אל תתלי !! " אמרתי כשראיתי את הפטיש מתקרב במהירות לתצלום " אמ .. אני מעדיפה להראות את זה למורה שלי ואז עוד כמה ימים נתלה " אילתרתי מילים וגמגמתי עוד כמה הסברים , היא הביטה בי במבט המום ,ומשכה את כתפיה " טוב .. ואט אבר ! בואי לארוחת ערב ! " אמרה זואי ומשכה אותי החוצה מהחדר למסדרון .

*נקודת מבט מארק*
טוב , אז השותף שלי איטו הוא הבן אדם הכי קרוע בעולם . הוא גרר אותי לחדר האוכל יחף ועם שיער מלא סבון , רק בשביל שנספיק לאכול עם כיתת רקדניות הבלט – לא שיש לי התנגדות .. אבל … הוא היה לפחות נותן לי לשים איזה כפכף על עצמי !
איטו הוביל אותי אחריו ותפס 2 מקומות ממש בן בנות כיתת הבלט לבן כיתת הריקוד המודרני קלאסי , הן ציחקקו והתחילו לפטפט איתנו בהתלהבות , כאילו אנחנו מכירים מאז ומתמיד . בהתחלה הייתי המום – לא תמיד קל לי ככה עם בנות , ולא בגלל המראה החיצוני . דיברתי עם כמה מהן על מקצועות הלימוד ועל האוכל ..
הגרוע !
" מה זה הדבר האפרפר הזה ?! " אמרתי כשבחשתי את המרק , הבנות צחקו ואיטו התקרב בזהירות , מכסה את פיו בידו
" אחי , אני חושב שזה זז ! "
הוא צודק , זה באמת זז !!!!!!!!

*נקודת מבט סול*
האוכל הזה פשוט זוועת עולם !! באמת שכל התלמידים הביטו אחד על השני המומים – זאת הפנימיה לאומנויות בכל ארצות הברית ?! זאת ?!?!?!??!!?!
מרק הם לא יודעים להכין !!!
או מי גאד . המרק הזה זז !
" פבלו , זה באמת זז ! אני לא צוחקת !! "
הוא צחק ואמר " את פשוט מתחמקת מהשאלה שלי , בואי נבדוק את המרק הזה !! "
פבלו קם מהכיסא ולקח את המצקת מהשולחן , הוא הכניס אותה לסיר המרק והתחיל לבחוש " את רואה … זה כלום … אומנם מגעיל אבל לא זז … אה !!!!!!! "
קפץ מהמרק חרגול .
כל הבנות צרחו בבת אחת , והבנים שלפו כפכפים והתחילו לרדוף אחרי החרגול המשונה , לפתע נפתחה הדלת ומלא תלמידים הציפו את האולם
" עעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעבדנו עליכם !!!!!!! " התלמידים (שכבת יב – כן כן , גם פה עושים זובור לחדשים!) והתחילה לצחוק בקולי קולות ולשפוך את סירי המרק על הבנות המבוהלות , המורים נכנסו אחריהם לאולם והתחילו להרגיע את הבלאגן – ללא הצלחה . כולם שפכו רוטבי פסטה מוזרים ומרחו קטשופ עם נמלים אחד על השני , אין אחד שיצא מזה נקי ! כל השיער שלי , שכל כך השקעתי בהחלקה שלו התמלא בנמלים ובחתיכות פסטה דביקה , תפסתי את ידו של פבלו וברחנו מהמולה החוצה .

*נקודת מבט אלינה*
אוי זה היה כזה ..
טואובבבבבבבבב !!!
איך שהברביות של הבלט בכו ומשכו אחת לשניה בשיער כששפכתי עליהן את הפודינג תולעים , יאו !!! זה היה אחד הדברים ! יצאתי מהחדר אוכל מלוכלכת וגררתי את רגלי אל הבניין שבו החדר שלי , עליתי אליו קרועה מעיפות ודפקתי צרחה –
לא עכבר , לא ג'וק , לא תולעים ..
פיצה !!!!
איזה חמודים , לא דאגו שאנחנו נגווע מרעב ! נכנסתי לחדר עם הפיצות והדלקתי את האור , מה – השותפה שלי עוד לא הגיעה ?! מוזר … אולי אין לי שותפה ?!?!!
המחשבה על כך כ"כ שמחה אותי שרקדתי כל הדרך למקלחת , ואחרי שעה ארוכה שבה קירצפתי את כל הליכלוך מעלי – זללתי פיצה עד שנרדמתי .

" בוקר טוב !!!!!!!!!! " שמעתי קול צורח וקפצתי מהמיטה , מה קרה ?! הבטתי סביב וראיתי נערה נמוכה ודקיקה קופצת על המיטה שלה ומעיפה כריות באויר , הבטתי בה במבט עייף – " מי את ומה את רוצה ממני בפאקינג 5 בבוקר ? "
" אני השותפה שלך – טרה !!! אבל את יכולה לקרוא לי טרלה , כי אני גזעית משוגעת !!! "
" אני בהחלט הולכת לקרוא לך ככה " מלמלתי ואטמתי את אוזני עם הכריות שהיא זרקה עלי .