9 הממלכות

רצתי והמשכתי לרוץ. פשוט לא הפסקתי. כמה שכאב לי לנשום כמה שהרגליים כאבו זה לא היה משנה באותו רגע. הייתי צריכה לרוץ. ולהציל אותן אבל הן לא יודעות אם אני אמשיך לרוץ אולי הן ידעו. ידעו מה שאני לא ידעתי ועכשיו גיליתי. שאני נסיכה.

שמי אליסה נאונס ואני בת 19. היו לי חיים רגילים רק שהיו לי בעיות. הזיות בעיקר. חשבתי שיכולתי להזיז מים ממקום למקום או להקפיא אותם או אפילו לחמם אותם. אבל אמא אמרה לי די. שזה לא אמיתי. לפני כחודש גיליתי מה אני. מי אני הייתי כל הזמן. גיליתי שלא סתם הזיתי. אלא שהכול היה אמיתי. "ידעתי ידעתי!!" אמרתי לעצמי. עד שאמא שלי הושיבה אותי ב24 לנובמבר. 6 ימים לפני יום ההולדת שלי. היא סיפרה לי ולא האמנתי. חשבתי שהשתגעתי כבר. זה לא הגיוני אאני??? נסיכה?? אבל אני הכי גמלונית,חסרת חוש אופנה וחנינות!!!! אני לא נסיכה. בהחלט לא! אבל אז היא לקחה אותי ל9 העולמות. עולמות מרהיבים. עולמות שחלמתי עליהם כל לילה. ולא ידעתי מהם. עד שראיתי אותם. הם היו כלכך אמיתיים כמו בחלום. ואז אמא אמרה לי "אני לא אמך. אני השומרת שלך. אני הגנתי עלייך כל השנים האלה. עצרתי אותך מלהשתמש בכוחות כדי שאנשי הסוד לא יגלו אותך." שאלתי אותה כל כך הרבה והיא אמרה "חכי אני אקח אות לעולם שאת שולטת בו. עולם המים ששמו אקווה. ישנם 9 עולמות ואת אמורה לשלוט עליהם. הוריך במסתור גם והיום שולט בעולמות האלה זיקרא שטיין. הוא מרושע. את חייבת להציל אותנו. אני אימנתי אותך כל החיים איך להילחם. ובעזרת ג'ונגו את תצליחי מהר מהר ולא משנה מה אל תפסיקי לרוץ!!" והיא נעלמה. ג'ונגו עמד לידי. הוא סוס מעופף. כן כן סוס מעופף מגניב לא?? אבל אז שמעתי אותם רצים. עליתי עליו והוא רץ. עפנו מהר והוא מצא מקום מחבוא ומאז אני נמצאת בו. היום מצאו אותנו. הוא רץ איתי. אני עוד מעט מתמוטטת. אני לא יכולה לנשום. אני מפחדת ואין לי מושג מי אני ואיפה אני אמורה להיות. הבנתי שאני צריכה לחפש את זיקרא ולהרוג אותו. אבל איך??? אמא אמרה שאני צריכה ללכת לעיר הסהרה בעולם מס' 4 ששמו טנקו. הוא יאמן אותי. ג'ונגו אמר לי שאנחנו כמעט שם. אני וג'ונגו מדברים דרך המחשבות. הם איבדו אותנו. עצרתי לרגע לנשום וראיתי בית כמו בתמונה שאמא השאירה לי. הוא יצא והכניס אותי. כל מה שיש לי זה תיק עם דברים מוזרים. כמבן יש לי את ג'ונגו. טנקו מלמד אותי להילחם. אני די שולטת בכוחות שלי אבל אני לא יכולה להילחם בזיקרא הוא חזק. אי מבולבלת ומקווה למצוא את האור פה.
אמא איפה את??
המשך יבוא