בקי
כולנו תקווה שניר יזכור היכן מקום מגוריו וחשוב יותר מזה מה עם בנו ???

המחלקה לטיפול נימרץ פרק שישי

בקי 24/09/2011 540 צפיות אין תגובות
כולנו תקווה שניר יזכור היכן מקום מגוריו וחשוב יותר מזה מה עם בנו ???

שי הקיצה מוקדם בבקר. היא חשה בתוכה כי משהו עומד להשתנות בחייה וחיוך של שביעות רצון היה בעיניה. היא נכנסה להתקלח כמו כן חפפה את ראשה המעוטר בשיער ארוך מלא תלתלים כשהיא בדרך כלל מרימה אותו עם 2 סיכות , אך היום לא , היום היא תתן לו לגלוש על ערפה, היא הסמיקה, היא פשוט רצתה להיות היום יפה יותר מכל פעם.

היא יצאה מחדר האמבטיה ובחרה ללבוש חולצה צמודה לגופה בצבע תכלת שכה הלם את עיניה הכחולות הזוהרות וכן זוג מכנסי ג'ינס 3/4 בצבע לבן צמוד היטב וגופה החטוב להפליא, המתנשא לגובה של 1.70.פשוט מושלמת.

בטרם צאתה מהבית לכיוון הסופר לקנות לניר מרציפן שכה אהב ובאותה הזדמנות סיפר לה כי אשתו ז"ל הייתה סופר שפית והמומחיות שלה התבטאה בין היתר באפיית עוגות מרציפנים ועוד דברי מתיקה.

שי התאפרה קלות ויצאה מביתה. השיר הנפלא התנגן בלבה "יש לי יום יום חג, יש לי חג יום יום, יש לי יום יום חג הללוייה".♥♥♥ החיוך לא נמוג מפניה גם כשנכנסה לסופר וקנתה עיתון וחשבה שאת המרציפן היא לא תקנה מכאן אלא תכנס לקונדיטורייה הסמוכה, שם לבטח הוא טעים ומשובח יותר.

מצויידת היטב הגיעה לבית החולים למחלקה לטיפול נמרץ והפתעה ענקית ציפתה לה. ניר ישב על הכורסא פעם ראשונה מאז אישפוזו וכדי לחדד את הזיכרון הוא היה כמעט בעולם שכולו טוב לא פעם אחת אלא פעמיים.

שי ניגשה אליו והוא החמיא לה מאד מאד על המראה המלבב שלה ולחש את בחורה יפהפייה, את יפהפייה.היא הסמיקה ואמרה לו הבאתי לך את מבוקשך הושיטה לו את העיתון ואת שני המרציפנים שקנתה עבורו. ווואו הוא התרגש , אני כל שמח שלא שכחת אותי, היא עשתה את עצמה כלא שומעת ובטרם לכתה להתחיל את יום העבודה אמרה לו שיש באמתחתה כמה שמות וכמה כתובות אולי ינסה בעזרתם לזכור את כתובת מגוריו ושם רעייתו ז"ל.

שי עזבה את ניר ומיהרה להכנס לחדר האחיות ללבוש את החלוק ולהתחיל ביום העבודה הרגיל?! נראה משהו שלא כרגיל, ♥♥♥ כן היא חשה כלפיו רגשות כה עזים , רגשות שחשה לבן זוגה שהוליך אותה שולל כשהסתבר לה שהוא נשוי ויש לו בת. אבל היא המשיכה בהרהוריה אני לא לא רוצה לקשור בין שניהם , אני לא רוצה , ופרופסור רון נכנס למחלקה כשהוא תמיד משכמו ומעלה, מחייך לכל עבר, שואל שאלות שאינן קשורות לעבודה, הוא פשוט מקסים.

בקר טוב שי, בקר טוב פרופסור לא שמעתי שנכנסת לכאן ? במה את טרודה ? רק רגע תסתובבי אלי, וואו מה קורה שי את מוזמנת היום לאירוע של הסלבס, של אנשים מאד חשובים? שי הסמיקה מאד והשיבה לו פרופסור: בא לי פשוט היום להשקיע בעצמי לא כמו בכל יום 10 דקות לפני צאתי מהבית והיום השקעתי 15 דקות, "אני לא קונה את הבלוף, השקעת בואי נגיד לך משהו כמו 60 דקות, חייך לעברה טפח על שיכמה ונכנס לחדרו.

מה גם הוא שם לב הפרופסור שהוא אהבת חיי, הוא אבא, הוא חבר, הוא משהו שאין במילון מלה שתוכל להגדיר את ערכו של האיש האהוב הזה. לאחר כמחצית השעה החל ביקור הרופאים כששי עם היומן הענק ועב הכרס, צועדת למעשה הראשונה כדי לכתוב כל מלה , כל תרופה, כל אירוע שהיה בלילה לגבי חולה זה או אחר, פשוט לשים את הדגש על העבודה נטו, לכתוב את כל מה שהצוות אומר לגבי כל חולה וחולה.

ביקור הרופאים הגיע לחולה האחרון והוא ניר. בקר טוב ידידי טפח הפרופסור על שכמו, ברוך שובך אלינו, אתה נראה מצויין, אני כל כך שמח ששי טיפלה בלילה שהגעת לכאן בצורה בלתי רגילה כשהיא הפעילה את כל הידע שלה עד לבואו של הרופא מהמחלקה לב- ריאות. עליך להודות לשי כי בזכותה אתה יושב לך להנאתך בכורסא ומתעדכן ברומו של עולם,

פרופסור רון ענה לו שי, אין לי את המלים להביע את תודתי לשי, האחות הראשית במחלקה, אך אתחיל מכך שהיא אדם מקסים בטרם היותה אחות וזה חשוב להאמר.

תודה כמובן לכולכם אנשים יקרים, אשר עושים את כל שלעיל ידכם להציל, להבירא ולהחזיר אותי פעמיים מאי שם בין המלאכים הלבנים, ואומר לכם , הצבע הלבן שלט שם לובן כזה שלא חזיתי מעולם, גם בפעם הראשונה וגם בשנייה, ולדעתי, חייך הם ימתינו לי אך רק בעוד שנים רבות שאחזור אליהם. חן לא התאפקה ונישקה לו על מיצחו, אתה מקסים. הפעם היה תורו של ניר להסמיק ופשוט לא מצא לו מקום להסתיר את הסומק שבפניו.

הפרופסור הקריא לשי לגבי ניר וביקש שתכתוב בזו הלשון:: היום להזמין את הפיזיוטרפיסט לנסות להניע את ניר, ואם יהיה מסוגל ללכת מבלי לפחד ומבלי שראשו יסתחרר אינני רואה סיבה שלא לשחררו לביתו. כאן התערבה שי, פרופסור, אנא אל תכתוב בינתיים על שיבה הביתה ואני מבקשת לשוחח איתך על כך ביחידות, תגידו לי מישהו יכול לעמוד מול היופי הזה ? "שיקום, "אף אחד לא קם וכו'. הוא הצחיק את גל הפמלייה הענקית ושי פשוט עזבה את המקום ונכנסה לחדרה.

כשנכנס הפרופסור לחדרו מיהרה גם היא להכנס. "פרופסור רון יש לך כמה דקות בשבילי?" "ברור" אז כך לגבי ניר עמנם זכרונו שב אליו בצורה ענקית ויש לברך על כך אך הוא עדיין אינו יודע היכן הוא גר ואתמול אחה"צ בטרם לכתי הביתה הוא ביקש ממני לברר ב- 144 באם אוכל לאתר את הכתובת שהוא גר שם כאשר אמר לי את שם אשתו זיכרה לברכה בכמה אפשרויות הכוונה נתן לי כמה שמות שהוא חושב שכך קראו לה וכמובן בנו שהוא כלל לא יודע היכן הוא.

"אני לשמחתי הרבה מצאתי כמה כתובות עם שמות שונים של נשים, וחשבתי היום לשבת איתו ולנסות לברר ולנסות להזכיר לו היכן היה גר "

יישר כה חמודה שלי. בינתיים נקפיא את ענין השחרור עד שיהיו בידינו פרטים לגבי מקום מגוריו. תודה על העדכון הכל כך חשוב לגבי ניר"
המשך יבוא


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
9 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך