הקרב על השלום פרק 1

יש מקום יפה וקסום הנקרה, Magic.
מקום זה מחולק לשתי ממלכות, ממלכת המלאכים וממלכת השדים.
שד פלש לגבולות של המלאכים, אבל למזלו הרע, המנהיג הצבע של המלכים ראה אותו, המנהיג תקף את השד מאחור ופצע לו את הרגל .
השד נפל על האדמה, קיבל מכה חזקה בראש ועיבד את ההכרה,
"חהחהחה" גיחך המלאך "זה היה קל" אמר מנהיג צבע המלאכים ועזב את המקום
אחת ממשרתות ממלכת המלאכים יצאה לחפש צמחי מרפא ביער,
היא ראתה את השד הפצוע שוכב על הרצפה, היא רצה עליו במהירות
ועם כוחות הריפוי המיוחדים שלה התחילה לרפות את פצעיו,
"מה אני יעשה איתו? אני לא יכולה להשאיר אותו כאן לבד" אמרה המשרתת ולקחה אותו למרדף של הטירה
כשהיא והשד הגיעו לארמון היא שמה מגבת רטובה על המצח שלו, השד פתח את עיניו.
"איפה אני? אני בגן עדן?" אמר השד כשראתה את המשרתת היפה
"יופי אתה בסדר" אמרה המשרתת בחיוך
"את הצלת אותי?" אמר השד
"כן" חייכה המשרתת
"תודה"
השד קם וניסה ללכת,
"עצור!" אמרה המשרתת בדאגה
השד נפל לרצפה.
"אתה עוד לא יכול ללכת, אתה עדיין פצוע" אמרה המשרתת בדאגה.
"אני בסדר " אמר השד.
המשרתת עזרה לו לקום
"אני מבין, תודה שאת דואגת לי" אמר השד.
"אתה באמת כל כך רוצה ללכת?" אמרה בעצב.
"לא, למה שאני הרצה לעזוב מלאכית יפה כמוך?" אמר.
המשרתת הסמיקה.
"עדיין לא אמרת לי מהו שמך" אמר השד.
"אמ… קוראים לי יסמין" אמרה המשרתת בביישנות.
"שמי הוא לויס, נאים להכיר עלמתי היפה" אמר השד.

ובנתינם המנהיג השדים חזר לטירה , נסיכה של ממלכת המלאכים קפצה עליו וצעקה "חזרת!!!! "
"כן מאמי חיים שלי" אמר המלאך בשמחה.
"אני כל כך שמחה שאנחנו מתחתנים" אמרה הנסיכה באושר.
"גם אני, תיזהרי, בזמן האחרון הרבה שדים פולשים לגבולות שלנו" אמר המלאך בדאגה.
"אל תדאג זאק ,אתה ראית אחד מהם בשטחים שלנו? " אמרה הנסיכה בביטחון.
"ניצחתי אחד" צחק זאק צחוק מרושע.
"ואו אתה כל כך חזק" אמרה הנסיכה בפליאה.
"קלי קלות, הרגתי אותו במכה" התגאה זאק.
"הרגת אותו!?!? למה? לא הייתה צריך להרוג אותו!" צעקה הנסיכה.
"רציתי להגן על המלאכים מפני היצורים האלה, רציתי להגן עליך רוקסן, אני לא רוצה שתתקלי באחד" אמר זאק.
זאק נישק את רוקסן במצח "אני עייף, אני הלך לנוח , ומאמי תזערי"
"טוב.." אמרה רוקסן ויצאה מהארמון.

באותו הזמן, ירד הנסיך השדים הבכור, רוקסן הלכה להגם הקסום, היא ישבה על הדשא והסתכלה על הירח המלאה.
פתאום, הנסיכה רוקסן שמעה קולות מהשיחים, אך מפני שהיה חשוך היא לא ראתה מי היה שם.
"מי שם?" שאלה הנסיכה בפחד.
הנסיך השדים הבכור שמה צרחה, הוא רץ מהר אל המקום, הנסיך השדים ראה שד שרוצה לתקוע חרב בנסיכה, הנסיך קפץ להגן על הנסיכה, השד תקע את חרבו בנסיך במקום הנסיכה.
"הנ….נ..ס.ס…ס.י…ך א…א…ני מ..צצצט..ער" אמר השד בבהלה.
"כדי לך לברוח, אני הטפל בך אחר כך" אמר הנסיך בזעם.
השד הסתובב ועף משם במהרה.
רוקסן הייתה מפוחדת, היא ראתה את הנסיך מדמם, "אתה בסדר?" שאלה רוקסן בדאגה.
"אל תדאגי זה כלום" אמר הנסיך.
"אתה לא בסדר! אתה מדמם, אתה מעבד הרבה דם" אמרה רוקסן מפוחדת.
רוקסן קרעה את שרוולה הרטיבה אותו במים של האגם, רוקסן עצרה את הדימום.
השד הסתכל על רוקסן "אז זה נכון מה שאומרים על נסיכת המלאכים, היא יפה, וטובת לב שעוזרת לכולם, אבל לא חשבתי שהיא תעזור גם לשדים"
"ולמה שד יגן עלי מפני שד אחר?" הסמיקה רוקסן.
"הרגשתי צורך להציל אותך" אמר השד.
"בכל מקרה מה אתה.. מה אתה עושה פה?" שאלה רוקסן.
"אני מחפש את אחי הצעיר " ענה לה השד.
" בממלכת המלאכים?" אמרה רוקסן בבלבול.
"הכן… עדיף שאני אמהר למצוא אותו" אמר השד.
"שמעתי שמלאך הרג שד שפלש לממלכה שלנו.." אמרה רוקסן והורידה את ראשה.
השד עצר אותה ואמר "הרג? מי? מתי?"
"היום…" אמרה רוקסן.
"שיט, אני מקווה שהוא בסדר…"
"אממ…" אמרה רוקסן.
"אני ימשיך לחפש אותו" אמר השד "תודה על העזרה"
השד פרס כנפיים ועף למעלה, "אנחנו עוד נפגש?" צעקה רוקסן לעברו.
"כן" השד צעק בחזרה.
השד התרחק, "רגע, לא אמרת לי איך קוראים לך" צעקה רוקסן, אבל השד לא שמע.

במרתף של הטירה "אני חייבת ללכת" אמרה יסמין בעצב.
"את חייבת? לאן ? את תחזרי?" אמר לויס.
"אל תדאג, אני לא העזוב אותך פה, אני … אה.. יש לי משהו לעשות, אני גם אחזור עם אוכל בשבילך " אמרה יסמין.
"טוב, תזערי ותחזרי מהר" אמר לויס מודאג.
"אל תדאג" אמרה יסמין בביטחון.
יסמין יצאה מהחדר ופגשה את הנסיכה רוקסן בדרך, יסמין רצה אל רוקסן ורוקסן רצה אל יסמין, הן התחבקו בשמחה.
"איפה היית!? לא ראיתי אותך כל היום" אמרה רוקסן בדאגה.
"עזרתי למישהו, עזבי זה לא חשוב" יסמין חשבה בליבה עדיך שאני לא תספר לנסיכה עליו,
"ואיפה את היית ?" שאלה יסמין בסקרנות.
רוקסן צחקה צחוק חמוד והסבירה ליסמין את כל הסיפור, רוקסן הופתע לגלות ששד עזר לרוקסן.
"תיזהרי רוקסן, אם יקרה לך משהו אני לא יודעת מה אני העשה לעצמי" אמרה יסמין מודאגת ונזכרה בלויס.
"אל תדאגי, אני יהיה בסדר, וגם את תישמרי על עצמך! וזאת פקודה" חייכה רוקסן.
רוקסן ויסמין צחקו.
המלך אביאה של רוקסן, קרא לכולם להתכנס בחדר האורחים הגדול.
"נשף האביב הגדול קרב, כולם להתארגן לקרת הנשף התחפושות" אמר המלך.
כולם התרגשו ומיהרו לחנויות בשביל לקנות את בגדיהם לנשף .
רוקסן ראתה את יסמין עומדת ליד חדר המרתף, רוקסן צעקה יס!!! ורצה עלייה מהר, יסמין נבהלה " רוקסן הבהלת אותי ח…ח… " אמרה יסמין מובהלת.
" מה את עושה במקום הזה?" שאלה רוקסן.
"אני… אני… סתם חשבתי שראיתי פה משהו, אז רצתי לבדוק" אמרה יסמין.
" אוקיי … בכל מקרה רציתי לשאול אותך עם את רוצה לבוא לנשף התחפושות" אמרה רוקסן.
"בטח" אמרה יסמין בשמחה, "אבל… אני רק המשרתת… שאני לא יכולה לבוא לנשף התחפושות המכובד…" אמרה באכזבה.
"אל תדאגי אני יטפל בזה, את לא תבואי כמשרתת, את תבואי כחברה שלי, הכי טובה שלי" צחקה רוקסן.
"חברה של הנסיכה? לא לא לא, אני לא ראויה לזה" אמרה יסמין בלחץ.
"אבל את באמת חברה הכי טובה שלי… אני מאוד רוצה שתבואי" אמרה רוקסן.
"אוקי… אני יבוא, אבל כודם אני צריכה לעשות משהו" אמרה יסמין ומהרה למרטף.
"חזרתי עם האוכל" אמרה יסמין כשנכנסה לחדר.
"אמרת שתחזרי מהר" צחק לויס.
יסמין ישבה לידו וסיפרה לו על הנשף, "אתה תבוא לנשף?" אמרה יסמין.
לויס רצה לספר ליסמין שהוא הנסיך השדים, ובגלל זה הוא לא יכול להיות בנשף, אבל משהו עצר אותו.
" אני יבוא רק עם את תבואי איתי" אמר לויס.
"ל.. למה אתה מתכוון?" אמרה יסמין בגמגום.
"רוצה להיות בת הזוג שלי?" אמר לויס.
"כן, בשמחה, עכשיו תוכל ותנוח קצת, אני הלך, אני יחזור אחר כך" אמרה יסמין.
מה!?!? את משאירה אותי שוב לבד?" אמר לויס.
"יסמין?! יסמין!?!?!? יססס!?" צעקה רוקסן
" לויס, תישאר פה, תוכל ותנו אני יבוא עוד מאט" אמרה יסמין.
"בסדר… אחרי הנשך אני ילך" אמר לויס בעצב.
"למה?" אמרה יסמין
"יס!" צעקה רוקסן.
"נדבר על זה אחר כך, ביי" אמרה יסמין ויצאה מהחדר.
"סליחה על האיחור" רצה יסמין אל רוקסן.
"מה את עושה שם במרתף הזה?!" אמרה רוקסן בכעס.
"מספיק להיות כל כך סקרנית! בואי כבר" אמרה יסמין בלחץ.
רוקסן תפשה את היד של יסמין והן רצו חזרה לארמון.