תנו לגדול בשקט פרק 2 ניסיון

תרדו לרציתי להוסיף

# אליסון #
הלכתי במסדרון מחפשת אחר דלת שכתוב עליה ׳חדר אקוסטי׳. ״אחח״ נתקעתי במשהו קשה תוך כדי חיפוש. שפשפתי את מצחי והרמתי את העיניים מולי עמד נער במבט כועס ״תגיד אתה לא מסתכל לאן אתה הולך?״ אמרתי/ שאלתי בטון כועס בקולי הצרוד ״אני? את זאת שנתקעת בי!״ הוא הטיח. פתאום הוא חייך ״תראי, אני מבין שאת מנסה להתחיל איתי אבל ככה לא מתחילים עם בן, קו…״ קטעתי את הסברו בצחוקי המתגלגל ״אתה… באמת חושב שניסיתי להתחיל איתך? צא מהסרט פחח״ אמרתי והדגשתי את ה׳איתך׳. תפס אותי במצב רוח רע. המשכתי ללכת ולחפש, בסוף המסדרון מצאתי את הדלת. חייכתי לעצמי בסיפוק הגשתי יד לפתוח את הדלת ופתאום יד תפסה אותה ופתחה אותה, הזזתי את הראש ואת מי אני רואה? ״אל תגיד לי ש..״ הסתכלתי על הידית ואז עליו ״לא. לא זה לא קורה לי״ מלמלתי לעצמי ״טוב זוז תן להיכנס״ הוא חסם לי את המעבר ולא נתן לי להיכנס הוא הושיט לי יד ללחיצה ״קייל אבל את יכולה לקרא לי.. הבוס החתיך״ הסתכלתי לו על היד, ׳מסכן׳ חשבתי, ׳הולך לסבול׳ תפסתי לו את היד וסובבתי לו אותה בתרגיל שלימד אותי דילן אחד שעזב שנה שעברה את הפנימייה, הוא היה כמו אחי הגדול. הוא לא הצליח להשתחרר השתדלתי להחניק את הצחקוק למראהו ההמום ולהישאר רצינית. ״אסור להביץ לבנות״ הוא שינן לעצמו מנסה להשתחרר "הו, קייל. כמה טוב לראות אותך! בדיוק באתי לראות איך מתקדמות החזרות אבל כנראה שעוד לא התחלתם״ צחקק המנהל המוזר של הפנימייה.
-נקודת מבט כללית-
באנחה שחררה אלי את ידה מידו לא לפני שלחשה לו באוזן ״יש לך מזל״ בקולה שנשמע אף יותר מאיים כשהיה צרוד. הם נכנסו לאולפן וישר קייל תפס את עמדת המתופף והשמיע אפילו ביט דיי יפה לטעמה של אלי. ״תגידי, איך את מתכוונת לשיר כשהקול שלך נשמע כמו קול של צפרדע עם גזים?״ שאל קייל בנימה לגלגנית ומתנשאת. ״זה משתלב מצוין עם הנגינה המחרידה שלך, הזיופים יהיו בהרמונה מושלמת״ אלי אמרה ונראתה מרוצה מתשובתה המהירה והמוחצת ״אבל עכשיו ברצינות לא באנו לשחק, באנו לעבוד. מה את מתכוונת לעשות בלי קול בחזרה?!?״ אמר קייל מתעלם מההערתה המיותרת ״חשבתי שבינתיים אני לפחות אלמד את המילים ואנסה להשתלב בקצב או משהו כזה״ ענתה אלי במתינות. ״יש לך עכשיו שיעור מתמטיקה!״ שאל קייל עם גבה מורמת ״מתמטיקה״ אישרה אלי באנחה, ״הכל ברור״ אמר קייל בחיוך מרוצה והמשיך בתיפוף תוך כדי שהזיז את ראשו מעלה ומטה לפי הקצב.
אלי בלעה אוויר ושחררה אותו בקול כמה דקות כאות לכך שהיא משועממת. דפיקות על הדלת קטעו את השתיקה המביכה שעמדה להתפשט ״אלי״ נכנסה טובה המנהלת בחיוך. ״אני צריכה אותך לכמה דקות בבקשה.״ קייל הפסיק את התיפוף והביט בה בבלבול אלי החזירה למנהלת את אותו מבט ובאה בעקבותיה.