הזדמנות – פאנפיק מתורגם על הארי – פרק 2
לונדון כל כך יפה שאני לא רוצה לעזוב . הבטתי מחוץ לחלון המונית שלי מביטה בבניינים , באנשים ובמכוניות.
שום דבר לא כמו הסביבה שבה חייתי , ואני אוהבת את זה . זה מה שאני רוצה , זה מה שאני צריכה.
"אנחנו כאן , אוניברסיטת קיימברידג , שתהיה לך שהות נעימה באנגליה ." נהג המונית אמר
" תודה " חייכתי לנהג המונית ,יוצאת מהמונית ונושמת עמוק את האוויר הצח.
" את בטוח אמנדה , אנחנו מחכים לך , קוראים לי טיילר רוי אני אהיה המדריך שלך , בואי אני יראה לך את המעונות " הוא אמר
" היי , מאוד נחמד לי לפגוש אותך , אדון רוי " אמרתי
" תקראי לי טיילר , אני לא זקן כל כך , אני פשוט המדריך שלך " הוא אמר וצחק
זאת רק אני או שכל הבחורים הבריטים מושלמים , המבטא , הצחוק , התכונות …
" אוקיי , אז טיילר .. לאן הולכים ? " אמרתי בחיוך
" היום זה היום החופשי שלך , תוכלי לפרוק את המזוודות , לפגוש את השותפה שלך , לאכול ולנוח ומחר נתחיל מוקדם בבוקר . הנה , זה דף המכיל את כל הכללים , לוח זמנים של הכיתה שלך , מידע על כל המלגות , בעצם כל מה שתצטרכי נמצא בדף הזה " הוא אמר והגיש לי דף
" זה לא נראה כמו דף , זה נראה כמו ספר " אמרתי לעצמי
" אני מציע לך לקרוא אמנדה , אנחנו נעצור עכשיו במזכירות תחתמי על כמה מסמכים ולאחר מכן יתנו לך מפתח לחדרך , הנה תני לי לעזור לך עם התיקים . " הוא אמר
" תודה " אמרתי לו
הקולג' היה יפה , הוא היה ישן אבל אהבתי את זה . אחרי שעברנו במזכירות , הלכנו לאזור החדרים , טיילר נתן לי את המפתח שלי והלכתי לבדי למצוא את החדר שבו אישן .
מצאתי את החדר ופתחתי אותו , יכולתי לראות את השותפה שלי שכבר הייתה שם ,מסדרת את דבריה בחדר .
היא הסתובבה ..
" את כאן , קוראים לי שרה , אני מליברפול , את בטוח אמנדה ! אמרו לי שתהיי כאן בקרוב , ואמרו לי שאת מארה"ב ושעברת ללמוד פה . את נראית לי חמודה , הולך להיות כיף " היא אמרה
" כן , צריך להיות כיף , אני מתרגשת אבל גם עייפה " אמרתי
היא צחקה ואני חייכתי , התחלתי לפרוק את המזוודות ולסדר את הצד שלי בחדר.
שרה התעקשה לעזור לי אבל העדפתי לעשות זאת בעצמי .
קבענו כמה כללים ודיברנו קצת לפני שהיא יצאה לחקור את המעונות , התחלתי לחבב אותה והיא נראית יותר גדולה ממני .
פתחתי את ה " ספר " שטיילר נתן לי ונרדמתי עוד לפני שהתחלתי לקרוא .
אני כבר שבוע כאן בלונדון ועדיין לא הספקתי לראות הרבה.
הם עשו מפגשים חברתיים , כך התלמיד יוכל לתקשר עם שאר הילדים , "באמת ?! מה אנחנו בכיתה א ?" חשבתי לעצמי .
השותפה שלי , שרה , די מגניבה , קשוחה , ולפעמים חצופה , אבל זה משהו שאני יכולה להתמודד איתו , אני מתגעגעת לחברה הכי טובה שלי , נטלי .
היא הייתה אמורה לבוא איתי , אבל בזמן האחרון דברים השתנו , ידעתי שמשהו קורה אבל עם השנים הבנתי שיותר טוב שהיא תבוא לספר לי מתי שהיא תרגיש בנוח .
" אמנדה ? את השותפה שלי והכל , אבל … " שרה התחילה לדבר
"או מעולה , אנחנו עוד לא מכירות שבוע וכבר היא רוצה ממני משהו .." חשבתי לעצמי
" כן ? מה קרה ? " שאלתי אותה
" אני יכולה להלוות ממך את השמלה השחורה שלך ליום שבת ? " היא שאלה
" יש מסיבה " ? שאלתי
"לא שאכפת לי , היום רק יום רביעי , ואני רק קוראת את ה"ספר " שטיילר נתן לי כדי להוציא את הארי מראשי . זה התחיל לעבוד עד ששמתי לב שהמעיל שלו עדיין בארון שלי. לפחות לא היה לי סיוטים." חשבתי לעצמי .
" כן , בטח .. " אמרתי לשרה
" אם את מתכננת ללבוש אותה , זה בסדר , אני פשוט ילבש משהו שלי " היא אמרה לי
" אני לא מתכוונת ללכת " אמרתי בפשטות
" אה .. " שרה אמרה
" כן .. יש לי עוד הרבה לקרוא לפני שהלימודים מתחילים " אמרתי
"לעזאזל אמנדה , באת לפה בשביל לעשות קצת כיף והתרגשות בחיים שלך , אם הייתי מתכננת לשבת כל היום ולא לצאת הייתי כבר נשארת בבית ." התעצבנתי על עצמי
" את צריכה לבוא ! את תהיי איתי , ויש גם בחור אחד שקוראים לו ג'ייק הוא כל הזמן שואל עלייך , אבל כל פעם שהוא שאל עלייך אמרתי שאת חולה, ועכשיו נראה שאת בריאה ושאת מוכנה להכיר " שרה אמרה לי
היא זרקה את הספר שלי על המיטה , תפסה לי את היד וסובבה אותי תוך כדי שהיא צוחקת.
" טוב , טוב , בסדר בואי נלך " אמרתי לה אחרי שהיא שכנעה אותי וחייכתי.
" הולך להיות כל כך כיף , לילה טוב אמנדה " שרה אמרה לי בזמן שהתכסתה בשמיכה.
" לילה טוב שרה " אמרתי וכיביתי את האור
זה יום שבת בבוקר , לא יכולתי לישון מאז שפגשתי את הארי בפעם הראשונה ,והסיוטים לא חזרו.
החלטתי לצאת לריצה, השמש עדיין לא זרחה , השעה הייתה רק רבע לשש בבוקר .
רצתי במורד הכביש הארוך , זה הרגיש לי טוב לברוח אבל הרגשתי שמישהו עוקב אחרי .. כאילו מישהו צופה בי ..
הסתובבתי כדי לוודא שאף אחד לא עוקב אחריי , ובאמת לא היה אף אחד .
הגברתי את קצב הריצה שלי , הגעתי לרחוב עמוס באנשים .
התעייפתי , הייתי צריכה לחזור לקולג' אבל לא היה לי מושג איך לחזור .
הזמנתי מונית שפשוט לקחה אותי לקולג' . השמש זרחה , זה היה יפה , המונית עצרה ברמזור ושהסתכלתי מהחלון ראיתי חבורת נערים צוחקים , ולצידם ישב ילד שחייך , הו אלוהים , הוא העביר את שערו בתלתליו , זה היה הילד עם העיניים הירוקות …
הדבר הבא שראיתי היה שאחד הילדים דחף אותו , הוא התגלגל למורד הכביש ונעצר ליד המונית שבה נסעתי , עוד לפני שהוא הספיק לומר משהו נהג המונית כבר נסע .
תגובות (3)
תמשיכייייייייי
תמשיכייייייייי
תמשיכייי