חתול טיפול
הקדמה:
"בוקר טוב!" זה היה המשפט המאה אלף שניסיתי להגיד אף על פי שידעתי שרוב בני האדם מדברים בשפתם בלבד ולא מרחיבי דעת.
בני האדם שלי דווקא בסדר גמור הם נחמדים וטובים ותמיד מתחשבים בי! נכון שאלה חיים נפלאים?
המשפחה שלי כוללת אותי נודל החתולה סמבה הכלבה סילבי גם הכלבה ובני האדם שלי-שחר הילדה הבכורה אופק הילד הצעיר עודד האבא שהוא לפעמים קצת מעצבן ועדי האמא החמודה.
"בוקר טוב לכולם! אולי תביאו לי קערת טונה וחתיכת אבוקדו?" קיוויתי שהם יבינו את הרעיון כי באמת הייתי רעב אבל במקום זה קיבלתי צלחת אוכל "urinary" חומה וקשה.
"דדי סיימת לארוז? אנחנו יוצאים בתשע!" צעקה אימא עדי מהמקלחת "תביא לי מגבת יבשה אם סיימת" היא ביקשה.
"לאן אנחנו טסים?" ביקש אופק לדעת בפעם השביעית היום(מה שלדעתי היה מאוד מאוד מיותר,הוא היה יכול ליזכור את זה בעצמו אחרי הפעם הראשונה לא?!?!).
"דדי מה עם המגבת?" צעקה עדי מהמקלחת.
"אבא איזה ספר להביא? את הירוק או את הכחול?" שאלה שחר בתהייה.
"דדי קר לי!!"עדי צעקה שוב.
"אבא לאיפה טסים?!?!" אופק ניצל את מרווח הזמנים כדי להכניס מילה.
"שקט!!!!!!!!!!!!!!"צעקנו עודד ואני ביחד כדי להשתיק את הבית.
תגובות (0)