חיפושיי אחרי משמעות החיים/תובנות מעניינות שנוצרות תוך שעמום

דווקא כאן, בקצה העולם, בתוך בית כלאי הפשוט וחסר הייחוד, עם הקירות האפורים והחלונות עם הסורגים, כשאני שוכבת על המזרון הכחול והמלוכלך שלי, מלא בכתמי עובש, אני מגלה את משמעות החיים.
במקום הזה אתה לומד לראות את היופי בכל דבר קטן, בהליכת העכביש השחור על הקיר, בירח הלבן הגדול ובהשתקפותו על המים שנראית זהה לו כמעט לחלוטין, בלהבות הכתומות של הנר שמטילות צללים יפהפיים על הקירות, וכאשר הם מתערבבים עם אורו של הירח הם יוצרים תמונות, לעיתים מפחידות ולעיתים יפות ובטיפת המים השוכבת על אדן החלון בכיפה גדולה ומסרבת להישבר ולהפוך לשלולית.
אבל האם יופי הוא משמעות החיים? לא ולא, הרי לא כולם יכולים למצוא את היופי בכל דבר, רק החכמים יכולים, ומשמעות החיים אמורה להיות אוניברסלית, ולכן יופי לא יכול להיות משמעות החיים.
עכשיו קטן ממהר באושר אל אמו העכברה היושבת בתוך חור קטן בקיר ומביטה בו באהבה, הוא מגיע אליה ומשמיע קולות קטנים ומאושרים, שמח להיות שוב עם אמו.
ינשוף נכנס במעוף מהיר בין הסורגים, הוא חג כמה שניות קרוב לתקרה ואז צולל וחוטף את אמא עכברה, העכבר נותר לבד בחור ובוכה בשפת העכברים בעוד הינשוף מתעופף החוצה, מאושר מטרפו ויודע שיהיה שבע הלילה.
הינשוף מתיישב על ענף ומתחיל לאכול את העכברה, ברגע שהוא מסיים את הארוחה ומתכוון להמריא לביתו נחש גדול תופס אותו ומתפתל סביבו, מתחיל לבלוע אותו לאט, פיו גדל לממדים עצומים ובולע את הינשוף בשלמותו, ואז נבלע בשיחים כשהוא צוחק על טפשותו של הינשוף שהביאה לו ארוחה.
אבל האם אושר הוא משמעות החיים? ברור שלא, הרי הוא נעלם לאחר כמה שניות, אושר הוא חלקתם של החזקים בלבד ומשמעות החיים צריכה להיות אוניברסלית, ולכן אושר הוא לא משמעות החיים.
אני מתיישבת, מחפשת עוד משהו שיכול להיות משמעות החיים בחדרי אבל לא מוצאת.
מסיבה זו אני קמה ויוצאת החוצה, עוברת את השומרים ואת החומות ששמרו אותי פה שנים רבות ללא בעיה, אני יורדת אל החוף.
דמות שחורה של גבר יפהפייה יוצאת מתוך המים, מאחורי בית הכלא קורס.
"למה זה קרה?" אני שואלת את הגבר.
"עברת את החומות שהגנו עליך מפני כל חייך, החומות של השגרה, השומרים של הטיפשות האנושית, אף אחד מעולם לא הגיע כל כך קרוב לאמת." אומר הגבר.
"ומי אתה? למה הם היו צריכים להגן עלי מפניך?" אני שואלת ללא הבנה.
"אני הוא המוות, ואת הבנת את משמעות החיים." אומר הגבר.
ההבנה מכה בי. אני יודעת מהי משמעות החיים. משמעות החיים היא המוות. זה אוניברסלי, אף אחד לא יכול לברוח מהמוות.
"אבל אסור לך להפיץ את משמעות החיים בין בני האנוש הטיפשים, ולכן את הולכת איתי. אני באתי לקחת אותך." אומר המוות, אני מהנהנת בראשי.
"אם כך אני מוכנה ללכת."