כשאתה אומר חיים

כשאתה אומר חיים
היא חושבת מוות
כשאת אומרת תפילה
הוא חושב אכזבה

ולא משנה מה כולם חושבים, בסופו של דבר לאותו מקום מגיעים:
"מה עשיתי?"
"מה לא עשיתי?"
זה שאלות של כולם… אל תרגיש מיוחד.
רק דע איך תשיב. שאף אחד לא יערער אותך. אל תתן להם את הסיפוק!
שיאכלו את הלב לדעת שיש לך דברים שלאחרים אין!
שיסבלו רק מעצם המחשבה להיות אתה…
זה לא איזה סיפור או שיר, ואני חושבת שכדאי שהפעם זה יצא מהתבנית.
בחיים שלי נתקלתי ביותר מדי אנשים שלא יודעים מה זה ערך.
לא… לא סתם ערך. ערך עצמי.
רמיסה עצמית, פגיעה עצמית, כולנו חטאנו בזה.
כן, אפילו אני, חח.. 'אפילו'… עד עכשיו מחשבות אובדניות.
אסור לתת לזה לרתק אותך. אל תתן לפחד לשתק אותך. כי זה מה שהוא רוצה.
תחיה, ותסבול כל שנייה. רק כדי להנות מהמחשבה שאתה חי.
תעשה מה שבראש שלך, כל עוד זה לא פוגע בך ובסביבה. את החיים צריך לסחוט כדי להוציא משהו טוב… ולא תמיד זה קל לסחוט.
תחשבו על זה ככה- לכל אחד יש את האופציה להצליח. לכל אחד. לא משנה אם זה סיכוי קלוש או גדול. האופציה מוענקת לכל אדם… עכשיו הכל מעורפל. איך אפשר לחשוב שאפשר להצליח כשהחיים ככה בזבל? …
אז זהו- שאף אחד לא מת מערפל.
ואפילו אם מישהו אחד טרח לקרוא את הפסיכולוגיה בגרוש הזאת'י אני מקווה שזה עזר טיפה.