הבחור החדש – פרק 28 :)

"פולי ?"
הוא התקרב אליי בחיוך
"שלא תחשוב על זה. אני יודעת להרביץ" אמרתי מפוחדת , מתרחקת ממנו ככל האפשר.
"לרוץ את יודעת?" הוא קרץ
"מה אתה רוצה ? מה אתה בכלל עושה פה? אתה עוקב אחרי?'
"אני רק באתי להגיד שאני משתתף בצערך" הוא צחק
"אני לא צריכה את התנחומים שלך אדיוט. עוף מכאן" לחשתי , נגעלת
"מה קרה עם החבר שלך ?" הוא שאל
"מה אכפת לך ? מה אתה עושה כאן ? ואל תתן לי את התירוץ הדפוק שלך"
"אני לא חייב לך כלום אם שכחת יקירה." הוא ליטף בעדינות את הלחי השמאלית שלי
"אל תיגע בי" אמרתי רועדת
"מה קרה ? מפחדת ?" הוא חייך
"בעיקר נגעלת" שמטתי את ידו בגסות מהלחי שלי , מתחילה ללכת במהירות
"לאן את הולכת יקירה ?' הוא צעק
"אני לא חייבת לך כלום פולי !! אתה לא מבין ? אתה לא מפחיד אותי! שיחה אחת ממני למשטרה ואתה שרוף !" צעקתי , באמת הגיע הזמן שאני אעמיד אותו במקומו. כבר נמאס לי.
"מה המרמור מותק? כבר שכחת מה אני מסוגל לעשות?" הוא חייך ,סורק את גופי בגועל.
לא עניתי. אני יודעת טוב מאוד למה פולי מסוגל , פשוט שתקתי והתקדמתי במהירות לבית הקברות.
"איפה היית ?" צעקה נועה , עדיין עומדת ליד הקבר של דין.
~~~~~~~נקודת מבט גיא~~~~~~~~
"אתה לא יכולת למצוא מקום נורמלי יותר? חייב בשכונה שלי ?!" צרחתי עליו
"רק ככה אני אדע שאתה רציני. עכשיו סתום ובוא איתי" הוא לחש והוריד את כובע הגרב על פניו , הלכתי אחריו , לא מאמין לאן הגעתי.
"איך אנחנו אמורים לעשות את זה?" לחשתי
"אל תדאג. בדקתי , כשנעשה את זה לא יהיה שם אף אחד" הוא לחש והתקרב לבית הפרטי שבשורת הבניינים שבשכונה שלי.
"הצלחתי" חייך פולי ופתח בגאווה את הדלת של הבית לאחר המון ניסיונות נואשים שלו לפרוץ את הדלת. הבית נפתח ועמד מולי.
אני באמת הולך לעשות את זה ? אף פעם לא גנבתי.