אני אינני הם, והם אינני אני.

יש את אותם הימים, הקרים והשחורים.
ויש את אותם ימים שבהם הכל חמים ונעים.
וכך גם החיים, יש תקופות מרות וקשות,
ויש תקופות חמימות ונעימות.
יש את אותם הדברים, החדשים והנוצצים,
ויש את אותם דברים ישנים ובלויים.
ואותו דבר יש גם בחיים, יש דברים חדשים ונוצצים,
ויש דברים מוכרים וישנים.
ואני, כמו תמיד משום מה,
אוהב את הדברים הישנים והבלויים,
אוהב את הימים הקרים והקשים, ואת אותם תקופות ודברים.
וכמו תמיד, כל הזמן אתהה, מדוע כזו אני,
ומדוע כזו אהיה.
וכך כולם חושבים,
וכך תמיד אעמיד פנים,
אך לעולם בלבי, אדע משהו אחר;
אני אינני הם, והם אינני אני,
ולכן אני אינני רגילה, והם איננם שונים.

ולכן גם כזו אהיה, ולכן גם לעד אתהה, כי אני שונה,
וכי לעד אהיה.