ל.ר.י
אם אהבתם בבקשה להגיב

חיים מסובכים למדי פרק 6

ל.ר.י 27/02/2014 569 צפיות אין תגובות
אם אהבתם בבקשה להגיב

אני מציעה לכם לחזור לפרק 4 כי זה המשך שלו.

בפרק הקודם:
נשמע דפיקה בדלת.
אוףףףףףף
נו אין לי כוח לפתוח אבל קמתי בכל זאת
פתחתי את הדלת וזאת הייתה………

הפרק:
"אמה,מה קורה?"שאלתי אותה
"בסדר,היי"צעקה לשי שעלה במדרגות
"בואי תיכנסי"אמרתי והיא נכנסה
"את יודעת לא יהרוג את אחיך להגיד שלום מדי פעם הרי אני כאן כמעט כל יום והוא בחיים לא אמר לי,
היי אמה, מה נשמע אמה?כלום נדה"אמרה בעצבנות
"את מכירה את שי הוא לא ממש מלא בנימוסים"אמרתי
"כן אני יודעת,אז מי פה חוץ משלושתנו?"שאלה
"אמממ ג'ייס וההורים שלי עוד מעט באים כדי לקחת את המזוודות ולטוס."
רק אמרתי את זה וההורים שלי נכנסו לתוך הבית.
הם אמרו לי שהם חייבים לצאת עכשיו לשדה התעופה ושהם באים כדי להיפרד.
קראתי לג'ייס ולשי,הם לא ירדו. קראתי להם שוב והם לא ענו לי,קראתי להם עוד פעם,והם לא באוו.
התעצבנתי ועליתי אליהם לחדר.
שמעתי צעקות מהכיוון של החדר שלו:"נו באמת ג'ייס את ידעת שאין לך סיכוי איתה"אמר שי.
"ידעתי,אבל תמיד הייתה בי טיפת אופטימיות שעכשיו היא נעלמה."אמר ג'ייס
על מי הם מדברים לכל הרוחות אין לי מושג.
פתחתי את הדלת שלהם ושניהם הסתכלו עליי בפליאה כאילו שזה הדבר היחיד בעולם שהםלא ציפו שיקרא.
"מה?"שאל שי
"אמא ואבא באוו,אז בואו תגידו יפה שלום ותחזרו למה שעשיתם."אמרתי ויצאתי מהחדר.
הם יצאו מיד אחרי.
אחרי כמה חיבוקים ודמעות מיגעות שלי ושל הוריי הם הלכו.
ונשארנו בבית רק אני שי ג'ייס ואמה.
שי לקח את השלט ושם סרט בטלוויזיה אמה התיישבה לידו בספה של השניים.ואני התיישבתי בספה של השלוש עם ג'ייס.
נראה שלג'ייס לא ממש נוח להיות בקרבתי.
וזה היה ממש מוזר כי הוא ישב לידי אלפי פעמים.
כל הסרט כולם היו שקטים אף אחד לא דיבר.
"טוב אני צריכה ללכת לבית"אמרה אמה בסוף הסרט.
"חכי אני ילווה אותך"אמרתי לה
יצאנו ביחד מהבית.
"מה זה היה?"היא שאלה
"מה?"שאלתי מבולבלת
"השקט הזה. בחיים הבית שלך לא היה שקט ככה"
משכתי בכתפיי ואמרתי:"אני חושבת ששי וג'ייס רבו"
"על מה?"שאלה
"אין לי מושג נראה לי על איזה בת."אמרתי
"איך את יודעת?"שאלה
"נכון מתי שבאתי לקרוא להם שמעתי את שי אומר משהו על זה שהוא ידע שהיא לא מתאימה לו אוו משהו כזה."
"והם אמרו את השם שלה?"שאלה
"לא"אמרתי כבר הגענו לבית שלה
"ביי נתראה מחר"אמרה
"ביי לילה טוב"אמרתי
היא נכנסה לביתה.
אני הייתי שם במשך כמה שניות נשפתי אוויר והתקדמתי לכיוון ביתי.
ולכיוון חיי האומללים בחודשים הקרובים.


תגובות (0)

הוספת תגובה - היה הראשון להגיב!
התחבר עכשיו בכדי להוסיף תגובה
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך