#7

נער בעל שיער שחור ועיניים חומות כהות שנדמו שחורות – ישב על הרצפה בהבעה אטומה. עליו, לבושה פיג׳מה ורודה מלאה לבבות אדומים, הדפסי הלו קיטי ונשיקות דביקות בצבע סגול.
״ניקו?״ אמר קול רציני. היה ניכר שזו בת. שיער בלונדיני הבליח מאחורי דלת החדר הוורודה, ונעלם.
החדר שבו הנער ישב היה כל כולו מכוסה ורוד, נשיות, דביקות מפלצתית ומלא דברי בנות מוזרים. שחור השיער טלטל את ראשו בעצב. ״אנבת׳…״ לחש.
ילדה שלבשה טרנינג שחור הופיעה. ילדה בלונדינית. גרביים שחורות היו עטויות על כפות רגליה.
עיניה הירוקות הבזיקו בשובבות כאשר כיוונה את להב הארד השמימי לכיוון חזהו.
הנער צחק, וחיבק את אנבת׳ בחוזקה. אחרי כמה שניות ארוכות הוא הפסיק והביט בעיניה שנראו לו צלולות ויפהפיות.
הוא השחיל את הארד השמימי אל שרוולו. אנבת׳ לא הרגישה בחסר.
פניו התקרבו בעדינות אליה, ושפתיו השתרבבו קדימה. עיניה ננעלו על עיניו.
"ניקו," קראה בשמו כשהתרסק על הרצפה והתחיל לארוז את חפציו במהירות תוך כדי יפחות קלושות. הוא טרק את הדלת בעצבנות כשיצא.
אנבת' שקעה במזרון המיטה, פניה נפולות. דלת החדר נפתחה בחריקה צורמת ומתמשכת.
מישהו צנח על יד אנבת'. ידו מצאה את ידה ואחזה בה בשיגעון. כשתפס בה, חמימות התפשטה במהירות האור בגופה. פרסי.
היא התיישבה על המיטה הקפיצית, מושכת את פרסי אחריה. במקום לקום הוא כלא אותה בין ידיו, והשכיב אותה חזרה כדי שיוכל לרכון מעליה. שפתיו רפרפו על שפתיה, ואז הוא נישק אותה.
אנבת' האדימה כולה וליבה דפק בפראות. לשונו החליקה מפיו המתוק של פרסי אל פיה.
היא התנתקה ממנו והתנשפה במשך כמה רגעים, אז היא הצמידה שוב את שפתיה הקרות אל שפתיו הלוהטות. שפתיו היו מפוסקות – מוכנות בשבילה כתוצאה ממגעה שהרגיע את פרסי.
שפתיו נעו על שפתיה כמעט בצורה מושלמת, גפיהם התנענעו גם. הכל נראה מושלם מזווית עינה של אנבת' ואז…
פלאח!
פגיון ארד שמימי פילח את בטנה, פגיונה שלה שהוטמן בשרוולו של פרסי, אהובה המזדמן.
פרסי הוציא את כלי הנשק באגרסיביות. צרחה דקה נישאה באוויר. פרסי צפה בה בהתרסה.
"אוי נו, באמת. פשוט תפסיקי." קולו מצמרר. שיערותיה של אנבת' סמרו.
'מה קורה כאן?', חשבה. דמה החל להתנקז מחוץ לגופה ופניה הכחילו. ראייתה אפילו היטשטשה והיא התעלפה מאיבוד דם מזהיר, בזמן שפרסי מסתכל עליה בשקיקה כאילו הייתה בובה.

עיניה לא נפקחו יותר מעולם, לפחות לא בעולם הזה.
אנבת' נטמעה בשדות אליסיום לאחר מותה ומתה בלי ידעה.
מי שהרג אותה היה ניקו, שחבש מסכה כפניו של פרסי.
פרסי אגב, מעולם לא שמע על מותה של אנבת' משום שכאשר נפל לטרטרוס היא צלחה לצאת והוא לא. היא לא ידעה על כך. זיכרונה השתנה.
ולכן, גופתו נרקבת שם כעת.

ניקו צחק, כי קיבל את מבוקשו.
למרות שהעדיף את פרסי, לא יכל לקבלו.
עדיין אפשר לשמוע אותו מגחך בלילות ירח מלא, עד עצם היום הזה.
הסוף!