צל ודרכים בודדות
אני הולך בדרך בודדה, והיחידה שהכרתי אי פעם
אמשיך ללכת לבד מתחת לכל אור מעומעם.
החלומות תמיד מציפים אותי ברגעים אפלוליים
וכמה שאז אני שונא את אפלוליות הימים.
יצאתי בחיים, יצאתי לבדי וכך תמיד אלך
אנסה להתרחק מהמוות אשר אותי אליו מושך
אקרא בין השורות כדי לדעת שאני חי
וכך אלמד שללכת לבד, זה הכי כדאי.
הצל שלי הוא הדבר היחיד שמביא נחמה
לראות את גופי פשוט צועד בדממה
אני הולך בדרך בודדה, מתעלם בכולכם
אני הצל של עצמי, איפה הצל שלכם?
תגובות (9)
זה מזכיר לי שדרה של חלומות שבורים – גרין דיי.
כתבתי את זה כששמעתי את השיר אז… כן….
זה בדיוק מה שאני חשבתי עליו… נראה שצדקתי.
אני מתה על השיר הזה! ואתה כותב ממש טוב.
דרך אגב, מסור ד"ש לגבי מעוד בת אתנה – אני.
ואה, ושלגולס שלי.
הוא לא שלך, כולם צריכים להתמודד עם זה שהוא של גבי כי אחרת היא תבעט לי בביצים.
(לא אמרתי את זה)
אבל כתבת את זה.
כן…בקיצור אסור לריב על לגולס כי פיפין נגע לו בפופיק ולא אנחנו, אנחנו נחיה בעצב נצחי על כך שלא (או שעדיין לא) (או שגבי עשתה משהו בזמן שלא שמתי לב) נגענו בפופיק של לגולס\אורלנדו בלום
חחחחח טוב אפשר לחכות לסרט הבא של שודידי הקריבים… (אולי לזה גבי לא תצפה…)
*שודדי…
אתה כותב מעולה :)
-מדרג 5