מקצה לקצה *__* עונה 2 פרק 36
אחרי איזה שעה וחצי שייבשו אותי שם הרופא ייצא מהחדר וסגר את הדלת
' נו ? יש משהו חדש ? ' ישר קפצתי ושאלתי
' אנ..אני…מצ..מצטע..ר..מאו..ד… ' הוא גמגם בשקט והשפיל את המבט לנעליים שלו
' לא, אתה עובד עליי, זה לא יכול להיות ' אמרתי מגחך, מצפה שהוא יגיד לי – " חח, עובדים עלייך, היא בסדר גמור, היא מחכה לך בחדר "
אבל במקום זה הוא הניד בראשו לשלילה,
' לא .. ' מלמלתי, הרגשתי שכל העולם שלי חרב, דמעות התחילו לזלוג לי מהעיניים, דחפתי אותו הצידה בכוח ונכנסתי לתוך החדר
' לא .. לא .. ' אמרתי ורצתי לכיוון המיטה שלה
' לא ' כמעט צרחתי והחזקתי לה את היד
' לא .. אל תלכי לי .. ג'ייד, בבקשה, ' לחשתי לה באוזן והדמעות לא הפסיקו לזלוג לי על הלחיים, ' תקומי ותגידי לי שזאת בדיחה, זה לא יכול להיות '
' עשינו כל מה שיכולנו .. ' הרופא אמר בשקט, הסתכלתי על המד דופק של הלב, הוא לא זז, הוא היה קו ישר
' לא .. חייבת להיות עוד דרך, חייבת ' כמעט צעקתי והרגשתי שגוש חונק לי את הגרון, הלב שלי נקרע לשתי, כל הגוף כאב לי והרגשתי בחוזקה כל פעימה – בחיים לא הרגשתי ככה, כאילו לוקחים לי חלק מהלב
נכנסו לחדר עוד שני רופאים והתחילו לכסות אותה בבד לבן
' לא .. לא .. לא .. ' אמרתי והדמעות לא הפסיקו לרדת, החזקתי לה את היד וליטפתי לה את הפנים, ' אל תלכי לי, בבקשה, לא '
' לא ' צעקתי בזמן שהרופאים כיסו לה את הראש והוציאו אותה מהחדר
הרופא חיבק אותי וקברתי את הראש שלי בין הכפות ידיים
' לא .. ' מלמלתי ולא הפסקתי לבכות
מהרגע שהבנתי שאני יותר לא יראה את ג'ייד, ראיתי שחור בעיניים, שום דבר לא עניין אותי,
ישר התקשרתי אל הבנים ואמרתי להם שיבואו מהר לבית חולים הזה
' מה קרה ?? ' לואי שאל מתנשף
' ג'..ג'ייד נפגעה מ..ממכונית ' גמגמתי בשקט והלחיים שלי עדיין היו רטובות מהדמעות
' עשינו כל מה שיכולנו .. ' הרופא המשיך אותי והם נדהמו
' ז..זה.. לא הגיוני .. ' פרי אמרה והעיניים שלה הבריקו
לשנייה נזכרתי עוד פעם בזה שזהו . זה נגמר . ג'ייד בחיים לא תחזור . החיים שלי התרסקו .
התחלתי לבכות עוד פעם
~ נקודת המבט של לואי~
' ז..זה .. לא הגיוני .. ' פרי אמרה
הייתי בשוק
אחרי שנייה נייל התחיל לבכות, פעם ראשונה בחיים שלי שאני רואה אותו בוכה
ישר חיבקנו אותו וניחמנו אותו והוצאנו אותו מהבית חולים
לקחנו אותו לבית קפה אחד והתיישבנו בשולחנות בחוץ הזמנו לכל אחד מים וביקשנו מנייל שיספר את כל מה שקרה
הוא התחיל להסביר ואחרי שהוא סיים הוא שתה קצת מהמים שלו
אחרי כמה דקות פתאום התחלנו לשמוע ליחשושים כמו : " חברה שלו היום מתה " או " וואי, איזה מסכן " או " סוף סוף העלוקה הזאת ירדה ממנו, עכשיו יש לי סיכוי איתו "
הסתכלתי עליו וראיתי שהוא סובל, ראיתי שגם הוא שמע את כל הדברים האלה ושהוא עוד שנייה עומד להתפרץ
הרגל שלו רטטה והוא כרסם את הציפורניים והייתה לו הבעה כועסת ופגועה
' מה אני ?! דחליל פה ?!?! ' הוא אמר אחרי שהוא מממממש התעצבן עליהם ובעט בכל הכיסאות והשולחנות
' נייל .. תירגע .. ' ג'סטין ניסה להרגיע אותו
' לא ! אני לא ירגע !!! ' הוא כמעט צרח עליו והלך בחזרה למלון, כל המעריצות שהתלחששו הסתכלו עלינו בשוק
' אנחנו ממש מצטערים בשמו, פשוט לפני כמה דקות הוא גילה שמישהו מאוד מאוד קרוב אליו כבר לא איתנו .. ' התנצלנו בפני המנהל והעמדנו בחזרה את שולחנות והכיסאות
~נקודת המבט של נייל~
לא יכולתי לסבול את זה יותר, עם יש נקודת חולשה זאת רק ג'ייד . לא שום דבר אחר .
בעטתי בכל שולחנות והכיסאות כועס
' נייל .. תירגע . .' ג'סטין ניסה להרגיע אותי
' לא ! אני לא ירגע ! ' צעקתי עליו והלכתי משם למלון
עליתי לחדר שלנו ונשכבתי על המיטה, חיבקתי את הכרית של ג'ייד חזק והדמעות שלי התחילו לרדת עוד פעם, כאילו פתחו לי שני ברזים
' למה .. למה זה מגיע לה ? לי ? ' התייפחתי וקברתי את הראש בתוך הכרית
כל ה"תחושת געגועים " הזאת שהייתה לי עד עכשיו, הייתה כלום לעומת מה שאני מרגיש עכשיו, כל הגוף שלי כאב, כאב שהתחיל מהלב, הראש שלי כאב, הרגשתי כל פעימה ממש חזק
' אני מתגעגע אלייך ' אמרתי ועצמתי את העיניים חזק
' נסיכהשלי .. ' לחשתי
~~~
אחרי כמה דקות נרדמתי, בחלום ראיתי מולי את ג'ייד, עומדת מטר ממני
' נסיכהשלי ' מלמלתי וישר חיבקתי אותה חזק
' למה הלכת לי ? ' שאלתי ונישקתי אותה
' אף פעם לא הלכתי לך ' היא השיבה
' אני תמיד איתך, כאן ' היא אמרה והניחה את היד שלה על הלב שלי
' אני צריך אותך, שתיהי איתי, שתחבקי אותי, שתגידי שאת אוהבת אותי, שתעזרי לי, שתגרמי לי לחייך כשאני עצוב, שתראי לי איך להתעלם מכולם ולעשות רק מה שבראש שלי, שתראי לי מה זה אהבה ' אמרתי והרמתי אותה אלי
' אני אוהבת אותך, אף פעם אל תשכח את זה, אני אף פעם לא עזבתי אותך ואני אף פעם לא יעזוב, ' היא אמרה ונישקתי אותה עוד פעם
' אל תלכי ממני .. לא שוב .. תישארי איתי .. ' לחשתי בין נשיקה לנשיקה ושנינו עצמנו עיניים וחיככתי את האף שלי בלחי שלה בעדינות ונתתי לה עוד כמה נשיקות קטנות על השפתיים
' אני משתגע בלעדייך, ' אמרתי בזמן שהיא כרכה את הידיים שלה סביב העורף שלי וטמנה אותם בשיער שלי
' אני אוהבת אותך ' היא אמרה ונתתי לה נשיקה קטנה על האף
התיישבתי על הדשא הרך ישיבה מזרחית והושבתי אותה עליי – מולי
' אני אוהב אותך, תישארי איתי ' לחשתי ונתתי לה נשיקה ליד האוזן
' אני תמיד איתך ' היא לחשה ולאט לאט היא התרוממה וכאילו קרן אור הרימה אותה לשמיים
' אני אוהבת אותך ' היא אמרה לפני שנעלמה בתוך השמיים
' ניייייל, ניייל, קוום ' שמעתי פתאום מישהו
פתחתי לאט לאט את העיניים וראיתי את כולם עומדים מולי, הם היו חייבים להעיר אותי ?!
' הלכת מהבית קפה ונרדמת ' אלינור הסבירה
' אוי .. ' נאנחתי ונגעתי בראש עם היד
~~~
תגובות (3)
תמשיכי!!! את כותבת מהמם ומאוד מרגש אני בכיתי כול הפרק ממש התחברתי לסיפור!!
– חדשה –
לא. .. אני לא יכולה אפילו לצרוח.. אני בוכה פה! !! בבקשה ג'ייד תחזרי! ! אל תלכי בבקשההה. .. וכן את כותבת מאוד מרגש !!! אוףףף זה כזה מבאס! ! רן יא בן זונההההההה שונאת אותווווו שימותתתתתתתתצתתצ איךךךךך את לא מבינה כמה אני כועסת עכשיווווווו! !!! איךךך בן אדם מגעיללללל ץונאת אותוווווווווווווווווו
נ. ב כתבתי לך תגובה במייל :((((( אני עדיין עצובה וכועסת
:'(