מילה אחת

מילה אחת.
מילה אחת מסכנה.
שחושבים שזאת סתם מילה,
שזה בצחוק.
אבל המילה הזאת שאמרת יכולה לפגוע.
גם שמבקשים סליחה,
זה לא באמת עוזר שאומרים לך סליחה,
אתה אף פעם לא שוכח.
אתה זוכר את זה כל הזמן.
תקח נייר,
תקמט אותו,
תעשה מהנייר כדור.
עכשיו תנסה ליישר אותו.
הצלחת? כן,
אבל עדיין הוא לא חלק וישר כמו שהיה בהתחלה,
הנייר זה הלב שלך.
אתה סופג הכל.
את הקללות.
את הירידות.
את המכות.
אבל אתה אף פעם לא באמת שוכח.
אתה תמיד תזכור הכל.
וזה קשה.
זה קשה כל היום לסבול,להפגע ולספוג הכל.
אתה שואל את עצמך,
למה?
למה הם מתנהגים אלי ככה?
מה אני עשיתי להם?
אבל לא משנה מה,
הם לא מבינים.
הם לא מבינים שמה שהם עושים,איך שהם מתנהגים זה פוגע! ושזה משפיע עליך,
שאתה לוקח את הסכין ומעביר אותה על היד שלך,
הם לא מבינים שהם גורמים לכך.
אף אחד מהם לא באמת מבין מה כל אחד ואחת עובר/ת כל יום.
הם לא.
ורק אחר כך שאתה כבר לא חי,שהחלטת להפסיק את הכל!
להפסיק לחיות,לנשום,הכל.
הם מבינים,
רק אז הם מבינים שהם באמת פגעו בך,והם מצטערים שהם עשו את זה.
אבל לא,
זה כבר לא עוזר.
כי הם כבר עשו את זה,
הם השפילו אותך,ירדו עליך,קיללו אותך,התעללו בך.
אבל זהו זה נגמר.